ספומאטו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ספומאטו (sfumato) (מאיטלקית: מעושן. טכניקה מעורפלת) הוא מונח שטבע לאונרדו דה וינצ'י לטכניקת ציור בה יש מעבר מדורג וזהיר מאוד מגוון לגוון או מצבע לצבע, עד שקשה להבחין בשלבים. טכניקה כזו יושמה בעיקר בציורי נוף. דוגמה לספומאטו ניתן למצוא בציורו של ליאונרדו מונה ליזה שבו הנוף שמאחורי הדמות 'נסוג' אל הרקע ומתערפל. הטכניקה הייתה בשימוש נרחב בשל יכולתה לתת תחושת עומק לציור, שכן במציאות העצמים הרחוקים ביותר בנוף נראים דהויים בצבעם בהשוואה לעצמים קרובים יותר לצייר. היות והאמינו כי הסיבה לכך היא המדורות הרבות שהיו מדליקים בזמנו על הגבעות, ייחסו את התופעה האופטית הזאת לעשן, מכאן שמה של הטכניקה.
הגלגול המודרני לספומאטו הוא ה- Gradient, או ההדרגתיות, חילוף בין כמה צבעים שנעשה באופן מושלם על ידי המחשב. ההדרגתיות משמשת לאותן מטרות של הענקת עומק וניתן למצוא אותה בעבודות עיצוב רבות.
