סיאמון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סיאמון (978- 959 לפנה"ס), היה פרעה מצרים השישי לשושלת ה-21.

סיאמון היה כנראה, בן לאמנמופ, ואח לאוסורקון. עם מות אחיו נתמנה לשלטון על מצרים. כמו שאר בני השושלת ה-21 כוחו לא היה עצום, ומעגל השפעתו היה קטן יחסית. בדומה למשפחתו היה מבוסס בתניס, (כנראה צׁען התנ"כית). להבדיל מקודמיו הרבה לבנות, ובבנייה הייתה תרומתו היחידה לאימפריה המצרית. המפורסמים שבמפעליו היו בנין מקדש אמון בממשית, ושיפוץ המקדש לאותו האל בתניס.

יש לייחס לו את נעילת חדרי הדיר-אל בחרי, אזור דתי וקבורתי חשוב במצרים העתיקה. לסיאמון לא הייתה חשיבות רבה למצרים, המומיה שלו הושחתה עם השנים בידי גנבים למיניהם, צורתה דומה לזאת של אביו וגובהה 1.65 מטרים.

קיימת סברה בדבר היות סיאמון הפרעה שתואר כמוסר גזר למלך שלמה, בתור נדוניית ביתו, אחר שהשמיד את העיר. כמלך חלש, ביקש להסדיר את יחסיו עם ממלכת ישראל המאוחדת - כוח עולה בימיו.

פַּרְעֹה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם עָלָה, וַיִּלְכֹּד אֶת-גֶּזֶר וַיִּשְׂרְפָהּ בָּאֵשׁ, וְאֶת-הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּעִיר, הָרָג; וַיִּתְּנָהּ, שִׁלֻּחִים, לְבִתּוֹ, אֵשֶׁת שְׁלֹמֹה (מלכים ב' א', ט' ,ט"ז).