ניקולאס הקדוש
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ניקולאס הקדוש (נפטר ב-6 בדצמבר 343/352) היה הבישוף של מירה, הממוקמת בליסיה שלחוף אסיה הקטנה. ניקולאס הקדוש גם שימש כמקור השראה והפך לשם נרדף לדמותו של סנטה קלאוס.
לפי המסורת הנוצרית, מייחסים לניקולאס הקדוש שתי אגדות ידועות. בראשונה, הוא החזיר לחיים 300 נערים שנרצחו, בשעה שבשנייה הוא הציל 300 עלמות אשר נידונו לזנות, משום שאבותיהן לא יכלו לספק להן נדוניות.
במהלך המאה ה-17, נטלו מתיישבים הולנדים את האגדה שלהם אודות הקדוש ניקולאס, לאמסטרדם החדשה (רובע מנהטן שבעיר ניו יורק של ימינו). דמותו הנוכחית של סנטה קלאוס - שכיום משתמשים בשמו לחילופין עם זה של ניקולאס הקדוש - היא כמעט בכלל יצירתם של שני אנשים. אלה הם קלמנט מור, שכתב את ביקורו של הקדוש ניקולאס (1823) ותומאס נסט, שאיוריו מהמאה ה-19 לדמותו של סנטה קלאוס עדיין משוחזרים היום. הם הפכו לפופולריים והתרחבו על בסיס האגדה שלו וכך אף הפכו אותו לפטרון הקדוש של חג המולד של אמריקה.
[עריכה] ניקולאס הקדוש באייקונוגרפיה
ניקולאס הקדוש מתואר במספר עצום של איקוניות מהאורתודוכסיה המזרחית, ובמיוחד באיקוניות רוסיות.
Icons are quite literally meant to be 'Windows Into Heaven' and to instill in the viewer an attitude of prayerful reflection on the Divine. In Russia icons were not only displayed in churches, but are given the place of honour in many homes, thus serving as a daily reminder to live in strict accordance with Christian virtue, values and duties (מקור:http://www.instaplanet.com/icon.html).
