נגן MP3
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נגן MP3 - מכשיר אלקטרוני המשמש לשמיעת מוזיקה המאוחסנת בפורמט דיגיטלי, בדרך כלל דחוס. השם השתרש עקב הפופולריות הרבה של פורמט הדחיסה Mpeg Layer 3 לקובצי שמע, שסיומתו MP3.
מקובל לחלק את המכשירים לשלוש קטגוריות, על בסיס האמצעי בו משתמשים לאחסון הנתונים הדיגיטלייים:
- נגן תקליטורים (CD) - מכשירים אלה דומים חיצונית לנגני תקליטורים. הואיל ותקליטור רגיל מסוגל לאחסן 600-800 מגהבייט בלבד, וגודלם הפיזי גדול יחסית, נגנים אלה מאבדים עם הזמן מהפופולריות שלהם. יתרונם בכך שניתן להחליף תקליטורים שמחירם זול מאוד, וכך ליצור אוסף גדול של מוזיקה. כמו כן, התקליטור הוא מדיה נפוצה וזמינה.
- נגן מבוסס דיסק קשיח - נגנים אלו מאפשרים נפח איחסון גדול יחסית, ומחירם זול יחסית לנפח האחסון שהם מציעים. מאידך, הם בדרך כלל כבדים ורגישים יותר מהנגנים המבוססים על שבבי זיכרון. דוגמה לנגן כזה היא ה-IPOD של חברת אפל.
- נגן מבוסס שבבי זכרון - נגנים אלו משתמשים בשבבי זיכרון, משולבים במכשיר או על גבי כרטיס שליף. נגנים אלו הפכו נפוצים בזכות גודלם ומשקלם הנמוך, אולם נפח הזכרון שהם מציעים קטן בדרך כלל משמעותית מנגנים מבוססי דיסק קשיח. דוגמה לנגן כזה היא ה-IPOD Nano של חברת אפל.
קיימים מכשירים המסוגלים להציג גם סרטי וידאו, על גבי צג חיצוני דרך חיבור המיועד לכך או על גבי צג המשולב בהם. נגנים כאלה מכונים לעיתים "נגני MP4", על שם תקן דחיסת הוידאו Mpeg Layer 4, אולם שם זה אינו נפוץ מאוד. מכשירים שמסוגלים להקליט וידאו דרך חיבור למקור חיצוני נקראים (PVR (Personal Video Recorder
