מת'יו ארנולד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מת'יו ארנולד (24 בדצמבר 1822 – 15 באפריל 1888) היה משורר ומבקר תרבות אנגלי, שעבד כמפקח על בתי ספר. הוא היה בנו של תומאס ארנולד, מנהל של בית ספר רוגבי. katie מת'יו ארנולד בעצמו למד ברוגבי ואז המשיך לבליול קולג', צבע חזיתאוקספורד. הוא כתב את שירתו הידועה ביותר לפני גיל ארבעים, ואז הוא פנה לביקורת תרבות וספרות. שירו מ־1867, "חוף דובר", המתאר עולם סיוטי שכבר אין בו את האמיתות הדתיות הישנות, הוא אחת היצירות הראשונות שמתארות את התחושה המודרנית הזו. בהקדמה מפורסמת למבחר משיריו של ויליאם וורדסוורת', ארנולד זיהה את עצמו, באופן מעט אירוני, כ"וודרוורסת'י". ההשפעה של וורדסוורת', ברעיונות ובמעשים, בולטת ביצירתו הטובה ביותר של ארנולד.

הוא המשיך מביקורת ספרות לביקורת כללית יותר של רוח תקופה. בין 1867 ל־1869 הוא כתב את "תרבות ואנרכיה", שבו הוא המציא מונח המתאר חלק מהאוכלוסייה הויקטוריאנית: "פילסתינס" (פלשתים), מילה שפירושה אנשים עשירים אך חסרי עולם תרבותי.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• כתביו, ב"פרויקט גוטנבורג"
• שירתו של מת'יו ארנולד
• זיוה שמיר, מתיו ארנולד: שלושה ימים וחלד