מלקות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מלקות הן עונש גופני, הניתן לאדם בצורה של הכאה ברצועה על גופו החשוף של הנענש.

בעוד בעולם המערבי כמעט ואין היום עונש מלקות, יש מדינות רבות בהם העונש קיים. עונש מלקות במקל קיים בסינגפור ובמלזיה. בסינגפור עונש זה זכה לפירסום רב ב1994 כשהוא נגזר על צעיר אמריקני בגין ונדליזם.

[עריכה] המלקות בתורת ישראל

על פי תורת ישראל, כל העובר על מצוות לא תעשה ("לאו") חייב במלקות, וזאת רק בשלושת התנאים האלו:

1. ש"לאו" זה הינו איסור שאין עליו מיתת בית דין (בניגוד למיתה בידי שמים).
2. שלאו זה אינו עומד בקטגוריית לאו הניתק לעשה (=איסור שעם ביצועו מתחייב העובר עליו במצוות עשה, כגון גזילה, שמיד עם הגזילה מתחייב הגזלן במצוות "והשיב את הגזילה" (ספר ויקרא ה, כג).
3. שיש בלאו מעשה, והוא לא נעשה ממילא או שיש בו רק דיבור.

סך כל העבירות שלוקין עליהן הם 207. נחלקו חכמים על מספרן המדוייק של המלקות, והדיעה המקובלת היא - 39 (ל"ט). ההלקאה נעשית על ידי שמש בית הדין ברצועה של עגל, כשהמוכה עומד וגופו מוטה קדימה על עמוד ושתי ידיו כפותות על העמוד. לוקה שליש מהמלקות מלפניו על חזהו, ושני שלישים על גביו, שליש על כתפו הימנית ושליש על השמאלית. בשעת ההכאה היה גדול הדיינים קורא לפניו פסוקים מפרקי המוסר והתוכחה שבפרשת כי תבוא. כמו כן קוראים את הפסוק "והוא רחום יכפר עוון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו", שלוש פעמים - סה"כ 39 מילים.

אדם שחייב כרת וקיבל עונש מלקות נפטר מעונש הכרת. אחת הסיבות לכך שרצו לחדש את הסנהדרין לאחר גירוש ספרד היה רצונם של אנוסים שחזרו ליהדות לקבל מלקות כדי להפטר מעונש בידי שמים.

בערב יום כיפור יש נוהגים לקבל מלקות על מנת להפטר מעונשם.

[עריכה] מכת מרדות

מלקות שמלקים את העובר על איסור מדברי סופרים (איסור שלא נכתב בתורה אלא נאסר על ידי חז"ל). נקראות "מרדות" מלשון רידוי. במכת מרדות השתמשו כדי לגדור פרצות בישראל, בעיקר נגד המורדים והמתחצפים כלפי בית הדין וגדולי ישראל. בניגוד ל"מלקות" שהן מדין תורה, ולא יכולים לדון ולחייב מלקות אלא דיינים סמוכים והן באות רק על "מצוות לא תעשה" שבתורה, מכת המרדות באה גם על ידי בתי דין שבחו"ל שאינן "סמוכים", והן באות גם על האיסורים שהן "מדברי סופרים" (איסורים "דרבנן").

נחלקו הדעות כמה מלקות מלקים למי שחייב מכת מרדות. יש הסוברים שאין מספרן קצוב, אלא הדבר נתון לשיקול דעתם של הדיינים. יש הסוברים עד שיחזור המלקה ממריו. יש הסוברים ששיעורה 39 כדין מלקות של תורה, ויש הסוברים ששיעורה שליש ממלקות של תורה - 13.