מלכי רוהאן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בעולם הפנטזיה של ג'ון רונלד רעואל טולקין מלכי רוהאן הם שליטי רוהאן, או גליל־הרוכבים בשפתם. רוהאן הייתה ממלכה בארץ־התיכונה שנוסדה באמצע האלף האחרון של העידן השלישי. את שורשיה מוצאת רוהאן באאותאוד, קבוצה שבטית גדולה של אנשי־הצפון שהיו קשורים לבית באור.
אודות ההיסטוריה הקדומה של האאותאוד ידוע מעט. לפי אגדתם, המלך פרוגמאר הנהיג את האאותאוד לאזור הבטחה שבין נהרות אנגוול וגריילין, בבריחתם מאנשי־המזרח והאורקים שנותרו באזור מושבם העתיק, אחר מפלת ממלכת אנגמר. מלכם פראם הרג את הדרקון סקתה, ובנו לאוד מת בנסיון לאלף סוס. אאורל, בן לאוד, נקרא לעזרת גונדור בשעתה הקשה, ובתמורה הוענק לו השטח בו הקים את רוהאן.
ירוק - ראשי קוים שושלתיים. צהוב - בני זוג מחוץ לבית אאורל. (+) - מלך.
תוכן עניינים |
[עריכה] הקו השושלתי הראשון
[עריכה] אאורל
אֵאוֹרְל "הצעיר" (2485 – 2545) ראש האאותאוד בשנים 2501 - 2510 לעידן השלישי ומלך רוהאן בשנים 2510 - 2545. מייסד בית אאורל.
אאורל נולד ללֵאוֹד, שליט האאותאוד. אביו מת כאשר ניסה לאלף סוס פרא אשר אאורל, בעולו לכס המלוכה, תפס ואילף. לסוס קרא אאורל פלארוף, והוא היה לאבי המאיראס, סוסי מלכי גונדור. אאורל ירש את אביו בגיל 16, ומשום כך כונה "הצעיר" (כמו גם עבור מראהו הצעיר שנשמר לעת זקנה).
בשנת 2510 עלו אנשי־מזרח משבט בלַחוֹת על גונדור. באותה העת יצאו האורקים מהרי הערפל ונפלו על גבולות גונדור. צבא גונדור המובס קרא לעזרת יושבי עמק האנדואין, אולם האזור לא היה מאוכלס ברובו, ועזרה לא באה. כאשר נודע לאאורל על המתרחש הוא יצא בראש כוח פרשים לעזרת גונדור. בהגיעו לקרב המיט מכה קשה לכוחות האויב מהעורף.
תבוסת גונדור נמנעה, וכגמול הוענק אזור קלנדרון לאאורל ובני עמו. העם עבר לאזור שהוענק לו, שם כינה עצמו "אֵאוֹרלִינגַס", אחר מנהיגם ומלכם הראשון. אאורל נשבע אמונים לקיריון, סוכן גונדור, ומהימים הללו ואילך היה חתום הרוהירים על ברית עם גונדור. אאורל הקים את בירתו החדשה, היא אלדבורג, ונפטר בקרב נוסף מול שבט הבלחות.
[עריכה] ברגו
בּרֶגוֹ (2512 – 2700) היה מלכה השני של רוהאן ובנו של אאורל הצעיר. ברגו עלה לכס עם מות אביו בשנת 2545 (בגיל 33).
בימיו המשיכה הגירת האאותאוד לרוהאן, וברגו הגן על גבולות ממלכתו מפני הדונלנדים ואנשי־המזרח. כמו כן, בנה המלך את האולם הזהוב, מדוזלד, והפך את אדוראס לבירתו. בנו ויורשו, באלדור, נכנס למעברי המתים מתוך גאווה ומצא שם את מותו. בשנה העוקבת מת אביו מצער ונירש על ידי אלדור, בנו השני.
עצמות באלדור נמצאו על ידי אראגורן בן אראתון. בסרטו של פיטר ג'קסון "שר הטבעות: שני הצריחים" רכב אראגורן על סוס בשם ברגו, כנראה אחר המלך.
[עריכה] אלדור
אַלְדוֹר "הזקן" (2544 - 2645) היה מלכה השלישי של רוהאן ובנו של ברגו. אלדור כונה כך עבור אורך חייו ותקופת שלטונו (75 שנים) הארוכים.
אלדור ירש לכתר בגיל 26, אחר שאחיו, היורש הישיר, מת במעבר המתים. המלך הכניע את אחרוני הדונלנדים ממזרח לנהר האייזן. כמו כן, בימיו יושבו אזורים בלתי מיושבים בממלכה. מערכותיו נגד הדונלנדים הבטיחו את השקט בימי יורשיו.
[עריכה] פראה
פְרֵאַה (2570 - 2695) היה מלכה הרביעי של רוהאן ובנו של אלדור הזקן. פראה היה הצעיר שבצאצאי אלדור, אולם הזכר היחיד. נוכח שלטון אביו המאורך שלט פראה 14 שנים בלבד ונירש בידי בנו, פראויין.
[עריכה] פראויין
פְרֵאַוָיִין (2594 - 2680) היה מלכה החמישי של רוהאן ובנו של פראה. הוא שלט 21 שנים בטרם מותו בגיל 86, ונירש בידי בנו גולדויין.
[עריכה] גולדויין
גוֹלְדְוָיִין (2619 – 2699) היה מלכה השישי של רוהאן ובנו של פראויין. ימיו היו עת הזהב של רוהאן, ועושרו היה עצום. השמירה על גבולות הממלכה נחלשה בימיו, ועודדה בכך פשיטות של הדונלנדים, אותם גירש אבי־סביו. הוא נפטר אחרי 19 שנות שלטון ונירש בידי בנו דאור.
[עריכה] דאור
דֵאוֹר (2644 - 2718) היה מלכה השביעי של רוהאן ובנו של גולדויין. הוא עלה לכס עם מות אביו בשנת 2699. הדונלנדים, אשר החלו ללחוץ על גבולות רוהאן עוד בימי אביו, החלו להוות סיכון ממשי ולחצות את הגבולות לתוך רוהאן. ברוכבו צפונה להלחם בהם, גילה דאור כי הדונלנדים השתלטו על המבצר הגודנדורי של אייזנגארד. נבצר ממנו להסירם, ולכן סבל את נוכחותם וסכנתם לגבולות ממלכתו. דאור נפטר אחר 19 שנות שלטון בעיותיות, ונירש בידי בנו גרם.
[עריכה] גרם
גרֶם (2668 - 2741) היה מלכה השמיני של רוהאן ובנו של דאור. הוא החליף את אביו עם מותו בשנת 2718. שלטונו, בן 23 השנים, היה זה של מלחמה גלויה עם הדונלנדים שהשתלטו על אייזנגארד. במותו נירש על ידי בנו, מהמפורסמים במלכי רוהאן, הלם.
[עריכה] הלם
הֶלם "יד-המקבת"' (2691 - 2759) היה מלכה התשיעי של רוהאן, אחרון מלכי הקו הראשן ובנו של גרם. בעולו לכס, עם מות אביו, היה מצבה של ממלכתו מעורער נוכח מלחמה שפרצה עם הדונלנדים אשר פעלו מאייזנגארד.
בשלב מסוים בשלטונו, לחץ פרקה, דונלנדי עשיר אשר עשה את ממונו מאדמותיו לגדות נהר אדורן, על המלך לחתן את בת המלך לבנו וולף. פרקה בא לאדוראס עם חבורת אנשים כדי לאיים על המלך. כן, טען פרקה כי מוצאו מהמלך פראויין. המלך לא הסכים להצעתו של הדונלנדי והלם בפרקה למותו; על בנו וקרוביו של פרקה הכריז כאויבי המלך.
בעבור ארבע שנים, פלש כוח גדול של דונלנדים לרוהאן בהנהגת וולף. הלם ואנשיו ברחו לנקרת הלם (הנקראת על שמו) הואיל והדונלנדים צלחו בפשיטתם וכל צבאות גונדור היו עסוקים ולא יכלו להתפנות לעזרת רוהאן. וולף כבש את אדוראס, היכן שעמד מולו האלת בן הלם; האמה, בנו השני, מצא את מותו מחוץ לנקרה לאחר שיצא ממנה עם מספר אנשים עקב הקור והרעב ששררו אחר החורף הקשה. אחר מות בניו, היה נוהג הלם לצאת מהנקרה, לתקוע בקרנו ולהרוג, עם אגרופיו בלבד, בדונלנדים אשר מצא. לבסוף מצא הלם את מותו באחד משיטוטיו. בן אחותו, פראלאף, ירש אותו.
[עריכה] הקו השושלתי השני
[עריכה] פראלאף
פְרֵאַלָאף הילדנסון (2726 - 2798) היה מלכה העשירי של רוהאן, מייסד הקו השני ובן־אחות הלם. פראלאף יצא מדאנהרו עם קבוצת אנשים, בעוד שהרוהירים היה נצור בנקרת הלם, וכבש את הבירה אדוראס. השלגים המומסים ועזרתה של גונדור הבריחו את הדונלנדים הרחק מגבולות רוהאן, והסירה אותם מאייזנגארד.
בימי פראלאף קיבל אייזנגארד אדונים חדשים: סארומן הלבן עבר לגור במעוז, לשמחת המלך שרצה בבן־ברית חזק בגבול ממלכתו. במותו נירש פראלאף על ידי בנו בריטה.
[עריכה] בריטה
בּרִיטַה "לֵאוֹפַה" (2752 - 2842) היה מלכה האחד־עשר של רוהאן ובנו של פראלאף הילדנסון. כינויו לאופה ("האהוב" ברוהירית) נובע ממנהגו לסייע לנזקקים בממלכתו, בעודה מתאוששת מהמלחמה הקשה עם הדונלנדים.
בימיו, עקב מלחמת הגמדים והאורקים, פנו אורקים רבים להרים הלבנים שבגבולה הדרומי של רוהאן. אויבים חדשים אלו נהדפו על ידי בריטה. במותו, אחר 44 שנות שלטון, הואמן כי האורקים הובסו, אולם לא הייתה אמת באמונה זאת. את בריטה ירש בנו, ואלדה.
[עריכה] ואלדה
וַאלְדַה (2780 - 2851) היה מלכה השנים־עשר של רוהאן ובנו של בריטה. בטרם עלייתו לכס המלוכה, כיהן בצבא אביו שלחם באורקים הפולשים. עם מות אביו, עלה לכס במחשבה כי האורקים לא יטרידו את גבולותיו. בעבור תשעת שנות שלטונו, נקלעו הוא וחברת אנשים למארב אורקים סמוך לדאנהרו. במארב מצא את מותו, ואת דמו הבטיח לנקום בנו ויורשו פולקה.
[עריכה] פולקה
פוֹלְקַה "הציד" (2804 - 2864) היה מלכה השלושה־עשר של רוהאן ובנו של ואלדה. כישורו בציד העניק לו את כינויו. את דם אביו נקם אחר שמיצה את הדין עם האורקים הנותרים בגבולות רוהאן. את מותו מצא במסע־ציד מידי חזיר־הבר של אברהולט, ונירש בידי בנו פולקויין בסמוך למותו.
[עריכה] פולקויין
פוֹלקְוַיִין (2830 - 2903) היה מלכה הארבעה־עשר של רוהאן ובנו של ואלדה. לפולקויין נולדו ארבעה צאצאים; פולקר ופסטרד התאומים, פנגל ובת ששמה לא ידוע. בימיו נקלעה גונדור לקרבות עזים עם ההארדרים, ופולקויין שלח את בניו התאומים בראש צבא לעזרת טורין השני, סוכן גונדור. בניו מתו בקרב איתיליאן.
כמו כן, עסק פולקויין בהכנעתם הסופית של הדונלנדים בין נהר האייזן לנהר האנדור וכיבוש השטחים המדוברים. בתום שלטון של 39 השנים ירש אותו בנו הנותר, הוא פנגל.
[עריכה] פנגל
פֵנְגֵל (2870 - 2953) היה מלכה החמישה־עשר של רוהאן ובנו של פולקויין. פנגל אשר היה לבן יחיד עם מות אחיו, נתפנק ונודע כרודף בצע וזללן. בנו הסתכסך עמו, ועזב את רוהאן לטובת גונדור. עם מות אביו, חזר תנגל לרוהאן.
[עריכה] תנגל
תֵנְגֵל (2905 - 2980) היה מלכה השישה־עשר של רוהאן ובנו של פנגל. אחר סכסוך עם אביו, ובהגיעו לבגרות עזב לגונדור. בגונדור שירת נאמנה את הסוכן טורגון, ונשא לאישה את מורוון סטילשין. מנישואיו נולדו לו שלוש בנות ובן, הוא תאודן.
עם מות אביו נקרא תנגל למלוך על רוהאן. שלטונו אופיין בסגנון גונדורי, אך היה יציב. תנגל נחשב לשליט פיקח. בימיו החל סארומן לדרוש את אייזנגרד כשלו. בתום שלטונו, בן 27 השנים, ירשו בנו תאודן, המלך האחרון לקו השני.
[עריכה] תאודן
- ערך מורחב – תאודן
תֵאוֹדֵן (2948 - 3019) היה מלכה השבעה־עשר של רוהאן ובנו של תנגל. תאודן נולד בגודנור לתנגל ומורוון סטילשין, ועלה לשלטון עם מות אביו. תאודן נשא את אלפהילד לאישה ולהם נולד בנו היחיד, הוא תאודרד.
אחיזתו של תאודן בשלטון נחלשה לאור הרעלת מוחו בידי יועצו גרימה, משרת סארומן. חולשה זאת למד סארומן הלבן לנצל, ודונלנדים ואורקים פשטו על אדמות רוהאן. תאודרד בנו מצא את מותו בקרב עם האורקים, ויורשו של תאודן סומן כאאומר, בן אחותו האהובה. אחר שלושים שנות שלטון, רופא תאודן על ידי גנדאלף הלבן. בשנה האחרונה לחייו הנהיג תאודן את העם לבטחה ונצחון בקרב נקרת הלם. כמו כן, כיבד תאודן את בריתו עם גונדור ויצא לעזרתה בקרב שדות פלנור, שם מצא את מותו. הוא הובא לקבורה באדוראס, וירש אותו אאומר.
[עריכה] הקו השושלתי השלישי
[עריכה] אאומר
- ערך מורחב – אאומר
אֵאוֹמֵר "אֵאַדִינג" (2991 לעידן השלישי – 63 לעידן הרביעי) היה מלכה השמונה־עשר של רוהאן, בנה של תאודוין ומייסד הקו השושלתי השלישי. את כינוי אאדינג ("המבורך") קיבל עבור שלטונו שאופיין בהחלמה מפצעי מלחמת הטבעת.
בגיל צעיר איבדו הוא ואחותו אאווין את אמם, ומשום כך אומצו על ידי תאודן. אאומר שירת כשר־האלף השלישי של גליל־הרוכבים, אך נעצר בהשפעת גרימה, יועצו המשוחד של דודו. אחר החלמת תאודן, סייע אאומר בקרב נקרת הלם בהגנת עמו. מאוחר יותר, רכב לעזרת גונדור בקרב שדות פלנור עם דודו אשר מצא את מותו בקרב.
אאומר נותר בגונדור וסייע לאלסר בשיקום הממלכה המאוחדת, ומאוחר יותר שב לרוהאן היכן שהוכתר למלך. אלסר ואאומר חדשו את שבועת אאורל, היא הברית בין גונדור לרוהאן ודרישת הרוהירים לאדמות רוהאן. אאומר נשא את לותיריאל, נסיכת דול אמוראת, ובנם אלפויין ירש את אאומר.
[עריכה] אלפויין
אֵלפוֵיִין (63 - ?) היה מלכה התשעה־עשר של רוהאן ובנו של אאומר. מעט ידוע אודות שלטונו, הואיל והספר האדום נחתם בטרם עלייתו לשלטון. סביר להניח כי המלך היה בן בריתה של גונדור, ושבימיו התאושש האאורלינגאס ממלחמת הטבעת.
