מיקרו-כלכלה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: הערך מכיל רשימות נתונים במקום תוכן ברור. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
מיקרו כלכלה הינו תחום בכלכלה העוסק בניתוח ההתנהגויות והשיקולים של יחידות כלכליות קטנות, הצרכן והיצרן.
התחום מנסה להסביר את ההחלטות המתקבלות במצבי שוק שונים על ידי היחידות הכלכליות ואת האינטראקציות ביניהן. תהליך קבלת ההחלטת על ידי הצרכן, מתבטא בביקוש. תהליך קבלת ההחלטות על ידי פירמות תחרותיות מתבטא בהיצע.
התחום מכסה מודלים שונים של התארגנות ענפית, כגון מונופול, דואופול, אוליגופול (תחרות בין מעטים), מונופסון (קונה יחיד) וקרטל (התארגנות של מוכרים).
[עריכה] המחקר המודרני
במחצית השנייה של המאה העשרים יש התפתחות בכיוונים של ניתוח החלטות הצרכן בתנאי אי וודאות, תאוריית תוחלת התועלת של ג'ון פון נוימן ואוסקר מורגנשטרן. תחומים אלה התפתחו במיוחד תחת הכותרת של ענף חדש הנקרא "תורת המימון" המוגדר לעיתים כענף של מיקרו-כלכלה. הנושאים הנוספים שהתפתחו בתחום זה הם - בחירת תיקי השקעות, סוגיית המנוף הפיננסי וערך הפירמה ותימחור אופציות - במיוחד מודל בלק אנד שולס B&S.
הההתפתחויות האחרונות בתחום המיקרו כלכלה, מושפעות על ידי המחקרים של כלכלת ההתנהגות של עמוס טברסקי ודניאל כהנמן (חתן פרס נובל לכלכלה) הבוחנים את הנחות היסוד של המיקרו כלכלה הקלאסית ושל אנשי תורת המשחקים (פרופ' ישראל אומן - חתן פרס נובל), ג'ון נאש ועוד.
[עריכה] יישומים מעשיים
תחום ההגבלים העסקיים ניזון מניתוחי היסוד של מיקרו-כלכלה בשווקים לא משוכללים: מונופולים, קרטלים ותחרות בין מעטים.
תחום נוסף הנגזר מתחום המיקרו-כלכלה הוא תחום "המימון הציבורי" או "כלכלת הסקטור הציבורי". התחום עוסק בכשלי שוק המתקיים לגבי מוצרים ציבוריים ובהשפעות חיצוניות של צריכה וייצור, למשל זיהום אוויר וזיהום מקורות מים. עוסק בשאלות המימון של מוצרים ציבוריים נוכח כשל השוק ובדרכים לטיפול בנזקים או בתועלות הנגרמות כתוצאה מהשפעות חיצוניות על מנת שהתוצאות המתקבלות יהיו אופטימליות, למרות כשל השוק.
[עריכה] ראו גם
ערך זה הוא קצרמר בנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.