מיגל דה סרוואנטס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

מיגל דה סרוואנטס

מיגל דה סרוונטס סאבדרה (29 בספטמבר 1547 – 23 באפריל 1616), היה סופר ספרדי, הידוע בעיקר בשל הספר "דון קישוט דה לה מאנשה"

[עריכה] ביוגרפיה

דון מיגל דה סרוונטס סאבדרה נולד ב־1547 וקיבל את שמו ב־9 באוקטובר של אותה שנה באלקלא דה הנארס בספרד. אביו היה רודריגו דה סרוונטס, מנתח – באותה תקופה מקצוע נחות ובעל מוניטין נמוך, שבסופו של דבר הביא אותו לבית הסוהר בשל חובות. אמו, לאונור דה קורטינס, כנראה הייתה צאצאית של של אנוסים יהודים לנצרות.

מעט ידוע על חייו המוקדמים. הוא למד ב"אסטודיו דה לה ווילה", ומורו שם, חואן לופז דה הויוס, התייחס אליו כ"תלמידנו האהוב והיקר", צורת פניה שגרתית באותם ימים. ב־1569 הוא עזב את מדריד לרומא, אם כי לא ברור למה. לפי מקורות מסוימים, רצו לעצור אותו בשל דו קרב שבו פצע אדם בשם אנטוניו דה סיגורה.

ברומא, סרוונטס נעשה לעוזרו של הקרדינל יוליו אקווביבה, ופירסם כמה הספדים. הוא גם הצטרף לגדוד הספרדי שם, ונפצע בעת לחימה בקרב לפנטו (1571) נגד הטורקים. כתוצאה מכך, הוא איבד את ידו השמאלית. מאז והלאה הוא כונה "אל מנקו דה לפנטו" (האיש עם היד האחת מלפנטו"). כחייל בעל מעמד, הוא קיבל מכתבי המלצה מאישים חשובים כמו דון חואן מאוסטריה והדוכס של ססה.

ב־1575, כשחזר לספרד, הוא ואחיו רודריגו נשבו בידי שודדים ברברים שבסיסם באלג'יר. שם הוא נעשה לעבדו של המורד דלי מאמי, ואח"כ של הביי חסן פשה. הביי ביקש 500 דוקטים של זהב ככופר בעד שחרורו. משפחתו של סרוונטס הייתה ענייה, ויש אומרים כי אחיותיו נאלצו להשתמש בשיטות לא מקובלות על מנת להשיג את הסכום הדרוש. הוא הוחזק באלג'יר, וניסה לברוח כמה פעמים עד ששוחרר ב־1580 כשהכופר שולם. החוויה של חמש שנות השבי שלו העניקה השראה לקטעים רבים ביצירתו, כגון ההיסטוריה של השבוי בחלק הראשון של דון קישוט, והדרמה "לוס באניוס דה ארגל" (מרחצאות אלג'יר).

כשהוא חזר לספרד גילה כי לא היו משרות פנויות על אף מכתבי ההמלצה שלו. חסר כל, הוא נישא לקטלינה דה פלסיוס סלזר אי ווזמדיאנו מאסקוויבס ב־1584, וחי בעיירה אסקוויבס, טולדו. הוא פירסם את "לה גלאטיה" שנה לאחר מכן. לזמן מה, הוא סיפק מצרכים לארמדה הספרדית והיה גובה מס.

סרוונטס החל לכתוב את "דון קישוט" ב־1597 בזמן שהיה עצור בסבילה בשל חוב. ב־1605 הוא פירסם את החלק הראשון של יצירתו זו, ששמה הפורמלי הוא "הג'נטלמן החכם דון קישוט דה לה מאנצ'ה". החלק השני הופיע רק ב־1615. בין החלק הראשון לשני, סרוונטס פירסם את "הרומנסות המופתיות" (Novelas Ejemplares), אוסף של 12 סיפורים קצרים. ב־1615, הוא פירסם את "שמונה קומדיות", אף שהמחזה המפורסם ביותר שלו היום, "לה נומנסיה", נותר בלתי ערוך עד למאה ה־18.

הרומן שלו "עמלם של פרסילס וסיגיסמונדה" (Los Trabajos de Persiles y Sigismunda) פורסם שנה לאחר מותו ב־1616 (במדריד). הוא חשב כי יצירה זו היא הטובה ביותר, ומעולה בהרבה מדון קישוט.

ההשפעה שלו הייתה כה רבה, שיש המכנים את הספרדית (בספרדית ובצרפתית) "לשונו של סרוונטס".