כתר אדוארד הקדוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כתר אדוארד הקדוש - כתר ההכתרה של מלכי אנגליה והממלכה המאוחדת מאז השבת המלוכה.

כיסא ההכתרה ותשיטי הכתר הבריטי

כתר אדוארד הקדוש (אנגלית: St Edward's Crown ) הינו כתר ההכתרה הרשמי של מלכי הממלכה המאוחדת. הכתר נוצר בשנת 1661 להכתרתו של מלך אנגליה צ'ארלס השני, לאחר שכתר ההכתרה הקודם הושמד בהוראת אוליבר קרומוול במהלך מלחמת האזרחים של אנגליה. על פי המסורת, הזהב ממנו הוכן הכתר נלקח מהכתר של אדוארד המוודה (אדאורד הקדוש) - מלך אנגליה במאה ה-11 והפנינים נלקחו מתכשיט שהיה שייך למלכה אליזבת הראשונה.

הכתר מורכב מארבע צלבים בסיסו, המעותרים בארבעה פרחי חבצלת שמעליהם שתי קשתות שבראשן צלב. במרכז הכתר כיפת קטיפה. הכתר עשוי זהב טהור ובו 444 אבנים יקרות. בהתאם לנוהג, לאחר ההכתרה הוצאו מהכתר היהלומים ואבני החן ונותר רק שלד הכתר. בשנת 1911 הוחזרו לכתר היהלומים ואבני החן.

על אף שהכתר הינו כתר ההכתרה הרשמי, המלכה ויקטוריה והמלך אדוארד השביעי בחרו שלא להיות מוכתרים בכתר זה בשל משקלו (2.155 קילו), והם הוכתרו בכתר האימפריה הממלכתי, הקל יותר.

[עריכה] ראו גם

• יהלומי בית המלוכה