כתיב חסר ניקוד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כתיב חסר ניקוד, הוא צורת הכתיבה בשפה העברית אשר אינה כוללת את סימני הניקוד המורים כיצד יש לקרוא את המילה הכתובה.
בזמן תחיית הלשון העברית ניסח ועד הלשון, ולאחריו האקדמיה ללשון העברית, את כללי הכתיב חסר הניקוד, ואלו התקבלו ברובם על ידי הציבור, בעיקר בכתיבה רשמית. הכתיב המנוקד משמש כיום רק בספרי ילדים או לצרכים מיוחדים, ונהוג להשתמש בכתיב חסר ניקוד.
בכתיב זה מבחינים בין שתי צורות כתיבה: כתיב חסר, וכתיב מלא. בימינו הפך הכתיב החסר לאנכרוניסטי, וכבר עשרות שנים שהכתיב המלא הוא השולט בשפה העברית בטקסט שאינו מנוקד. כל העיתונים וכל הספרים נכתבים בכתיב מלא - זו הנורמה. חרף קביעת הכללים על ידי האקדמיה ניכרת חוסר אחידות מסוימת בכתיב, הן בשל חוסר ידיעה דקדוקית ובשל מורכבות השפה על רבדיה ההיסטוריים והן בשל מספר קטגוריות לשוניות שבהן לא התקבלו כללי האקדמיה, וכל הוצאת ספרים ומערכת עיתון עושים בהן דין לעצמם.
תוכן עניינים |
[עריכה] כתיב חסר
בכתיב זה נעלמות חלק מאותיות ו' ו-י' המורות על התנועה הנכונה לקריאה. כאשר הכתיב מנוקד, אותיות אלו מיותרות שכן הניקוד מורה על התנועה הנכונה. בעבר היה נהוג שכתיב חסר ניקוד יהיה זהה לכתיב מנוקד, כמובן ללא סימני הניקוד. זהו הכתיב החסר והוא קשה לקריאה, למשל, המילה שולחן בכתיב חסר היא שלחן.
לא כל האותיות ו',ו-י' נעלמות בכתיב חסר, רק אלו שאינן עומדות בכללים, כגון חיריק עם יו"ד אחריו נקרא חיריק מלא והוא תנועה גדולה, ולא תבוא תנועה גדולה לפני דגש בהברה לא מוטעמת. מכללים אלו נובע שיש לכתוב דִּבֵּר בכתיב חסר.
כיום מקובל להשתמש בכתיב חסר רק בשילוב עם ניקוד. השימוש בו בשילוב עם כתיב חסר ניקוד אינו מקובל.
[עריכה] כתיב מלא
בגלל הקושי בקריאת כתיב חסר כאשר הכתיב הוא גם חסר ניקוד, הנהיג ועד הלשון העברית את כללי הכתיב חסר הניקוד, שלמעשה מכתיבים כתיב מלא. בכתיב זה לרוב נוספות למלה האותיות ו' ו-י' לציון התנועות השונות. כללים אלה אומצו על-ידי האקדמיה ללשון העברית, שהמשיכה לשכללם.
[עריכה] כללי הכתיב חסר הניקוד
כדרכם של כללים בתחום הלשון, אין מדובר בכללים סטטיים לחלוטין - מפעם לפעם חלים בהם שינויים, בהתאם לניסיון שנצבר. בראשית כללי הכתיב חסר הניקוד נקבע שיש לכתוב "אשה" גם בכתיב זה (כדי להבדל מ"אישה" - האיש שלה), אך כעת בוטל יוצא מן הכלל זה, ונקבע שיש לכתוב "אישה". שינוי מהותי אחרון בכללי הכתיב חסר הניקוד נעשה בסוף 1993.
- כל אות המופיעה בכתיב המנוקד נכתבת גם בכתיב חסר הניקוד.
- אחרי אות המנוקדת בקובוץ (תנועת u) תופיע האות ו', למשל: קופסה, הופל, כולם.
- אחרי אות המנוקדת בחולם חסר (תנועת o) תופיע האות ו', למשל: בוקר, ישמור.
- אחרי אות המנוקדת בחיריק חסר (תנועת i) תופיע האות י', למשל: דיבור, יישוב, תעשייה.
- האות י' לא תופיע במקרים הבאים:
-
- לפני שווא נח, למשל: הרגיש, מנהג;
- במילים שבצורת היסוד שלהם אין תנועת i, למשל: לבי (לב), אתך (את), עתים (עת);
- אחרי מ"ם השימוש, כגון מביתו, מחוץ, משם, וכן במילים: עם, הנה(=הִנֵּה; וגם בנטייה: עמי וכו', הנו וכו'), אם, מן;
- לפני יו (yu או yo) כגון דיון, קיום, בריות, נטיות.
- אחרי אות המנוקדת בצירה (תנועת e) לא תופיע י' בדרך כלל, למשל ממד (=מֵמַד), אזור (=אֵזוֹר), אך יש מצבים שבהם תופיע י', למשל תיבה, הישג, ובמילים בהן הצירה בא לפני אותיות אהחע"ר במקום חיריק, למשל: תיאבון (שיגעון), תיאבד (תימצא).
- ו' עיצורית (העיצור w) נכפלת כשהיא באמצע מילה, למשל תקווה, זווית. האות אינה נכפלת בראש המילה ובסופה, למשל: ורד, ותיק, צו. ו' בראש מילה נכפלת כאשר לפניה מצטרפת אחת מאותיות השימוש, אך לא אחרי ו' החיבור. לכן מהמילה "וֶרד" נקבל "הוורד", אך "וורד" (כלומר וּוֶרד).
- י' עיצורית (העיצור y) נכפלת כשהיא באמצע מילה, למשל: בניין, הייתה. האות אינה נכפלת בראש המילה ואחרי אותיות השימוש, למשל: ילד, יצא (=יֵצֵא), הילד.
אלה הם הכללים הבסיסיים ביותר. לכל אחד מהם יש יוצאים מהכלל, המפורטים בחוברת "כללי הכתיב חסר הניקוד" שבהוצאת האקדמיה ללשון העברית.
במקום שהקורא עלול לטעות בקריאת מילה, מומלץ להשתמש בניקוד עזר חלקי, למשל: מִנהל (להבדיל מן מנַהל).
הכללים דלעיל חלים על כתיב של מילים עבריות, ואינם חלים על שמות פרטיים, הנכתבים לעתים קרובות חסר במקום שהכללים מחייבים מלא, כגון שלמה, יעקב, כהן, ירושלים.
[עריכה] מילונים
מילונים אחדים מציגים גם את הכתיב המלא של המילים המופיעות בהם. השתנות הכללים במהלך השנים גורמת לכך שאין לסמוך בענין זה על מילונים ישנים.
- מילון אבן שושן: רק מהדורת 2004 ואילך מכילה את הכתיב המלא לפי הכללים הנוהגים כעת. אין להסתמך על מהדורות ישנות יותר (שבהן קרוי המילון בשם "המילון החדש").
- מילון כיס ספיר: מהדורת 1999 ואילך.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- כללי הפיסוק וכללי הכתיב חסר הניקוד, בהוצאת האקדמיה ללשון העברית, תשס"ב.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- כללי הכתיב חסר הניקוד - גרסה מקוצרת של כללי האקדמיה ללשון העברית. הגרסה המלאה מופיעה כנספח במילונים כמו "מילון ההווה" או "מילון אבן-שושן", וכן ניתנת להזמנה מהאקדמיה.
- ניתן לבדוק שאלות כתיב למשל באתר רב-מילים.
- בדיקת איות של טקסט ב־hspell, המאיית העברי החופשי.
