כלורופלסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כלורופלסט (Chloroplast) הוא אברון המצוי בתאיהם של כמעט כל הצמחים והאצות, והמשמש לביצוע פוטוסינתזה.

הכלורופלסט קרוי כך על שם הכלורופיל המצוי בו.

[עריכה] מבנה

לכלורופלסט צורה סגלגלה. הוא בנוי מממברנה כפולה של ליפידים. הממברנה עוטפת נוזל צמיג הקרוי סטרומה. בסטרומה מסתעפת עוד ממברנה פנימית היוצרת מדורים רבים אשר נערמים זה על זה כצביר של דיסקות. צבירים אלה נקראים גרנה, וביחיד גרנום.

[עריכה] תפקוד

הכלורופלסט הוא פלסטיד; זהו שם כולל לקבוצה של אברונים המצויים בצמחים ובאצות והמשמשים בתהליכים מטבוליים ובאגירת אנרגיה. הכלורופלסט נמצא רק בתאי צמחים המקיימים את תהליך הפוטוסינתזה (הטמעה). בתהליך זה הכלורופלסט מרכיב גלוקוז ופחמימות אחרות, ממים ופחמן דו חמצני על ידי ניצול אנרגיית השמש. אנרגיית השמש נקלטת על ידי פיגמנטים (צבענים). לרוב הפיגמנט הוא כלורופיל אשר צבעו ירוק, אך לעיתים הפיגמנט הוא הפיגמנט הכתום-אדום קרוטנואיד. הכלורופיל מעניק, איפוא, לחלקיו הירוקים של הצמח את צבעם. הכלורופלסט גם מייצר חלק מתנובת ה-ATP של התא, שהוא מולקולה עתירת אנרגיה המאפשרת את התהליכים צורכי האנרגיה בתא.

[עריכה] עברו של הכלורופלסט

ע"פ התאוריה האנדוסימביוזית הכלורופלסט (כמו גם המיטוכונדריון), נוצר מחיידקים קדומים פוטוסינתטיים אשר נאכלו על ידי חיידקים אווירניים אשר לא הצליחו לעכלם; אט אט הכלורופלסט הפך תלותי והחל לקיים סימביוזה עם הפונדקאי שלו עד שהפך לכלורופלסט ה"מודרני". התאוריה נובעת מהדמיון הרב בין הכלורופלסט לחיידקים פוטוסינתטיים החיים כיום.