טום לרר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תומאס אנדרו (תום) לרר (Tom Lehrer) הוא משורר ומלחין אמריקאי, כותב סאטירה, פסנתרן ומתמטיקאי. הוא ידוע בשיריו המצחיקים ובהופעותיו הקומיות בשנות ה־60 המוקדמות.
תוכן עניינים |
[עריכה] האקדמיה
לרר סיים תואר ראשון במתמטיקה (בהצטיינות יתרה) באוניברסיטת הארוורד בשנת 1947, בגיל 18. שנה לאחר מכן הוא סיים תואר שני. הוא לימד בהארוורד, MIT ובמכללת וולסלי. הוא נשאר בהרווארד לתוכנית הדוקטורט שלהם, עם הפסקות לקריירה המוסיקלית שלו ולעבודה כחוקר בלוס אלמוס שבניו מקסיקו. הוא התגייס לצבא האמריקאי משנת 1955 עד 1957, ועבד ב-NSA. כל ההתנסויות האלה הפכו במרוצת השנים לשירים.
ב-1960 חזר לרר להארוורד, אך לא סיים את הדוקטורט שלו מעולם. ב־1972 הצטרף לסגל אוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז ולימד קורס מבוא לפקולטות לאומנות בשם "טבעה של מתמטיקה" ("The Nature of Mathematics") או כפי שהוא כינה אותו, "מתמטיקה לטנורים" ("Math for Tenors"). הוא גם לימד קורס בתיאטרון מוסיקלי. השמועה הייתה כי בשנים מאוחרות יותר הוא לימד קורסים אלה תחת שם בדוי וגירש מהם את כל מי שקרא לו בשמו האמיתי, כשמטרתו הייתה להפיץ שמועות על מותו ולצוץ יום אחד ולהכריז כי "השמועות על מותי היו מוגזמות למדי" (ציטוט של מארק טווין).
[עריכה] המוסיקה
בימיו כסטודנט החל לרר לכתוב שירים מצחיקים כדי לשעשע את חבריו - למשל Fight Fiercely, Harvard, על קבוצת הפוטבול של האוניברסיטה שלו. שירים אלה קובצו להופעתו הראשונה, The Physical Revue (השם לועג לכתב העת המדעי החשוב The Physical Review). שירים אלה כללו, למשל, שירת כל היסודות בטבלה המחזורית למנגינת Modern Major General של גילברט וסאליבן.
על סמך הצלחת ההופעות, לרר הקדיש זמן להקלטות אולפן של האלבום Songs by Tom Lehrer שנמכר בהזמנה בדואר. ללא מימון או פרסום, האלבום הצליח על סמך שמועות מפה לאוזן. על סמך זאת, יצא לרר לסיבוב הופעות נוסף, וגם הקליט אלבום נוסף בשתי גרסאות: More Songs by Tom Lehrer היה גרסת אולפן, בעוד ש־An Evening Wasted With Tom Lehrer היה הקלטה חיה של הופעה, ובו כל שיר הופיע עם הקדמה קצרה (פחות או יותר) לקהל.
בשנות ה־60 המוקדמות, לרר פרש מסיבובי ההופעות אותם תיעב, ונשכר ככותב שירים לתוכנית סאטירה בשם That Was The Week That Was. כמות גדולה של שיריו בתקופה זו נהיו פוליטיים, ותקפו נושאים שעמדו בראש הפרק כמו זיהום אוויר, גזענות, מיליטנטיות אמריקאית והתחמשות גרעינית, כולם באותה סאטירה חדה ומשעשעת של שיריו עד אותה העת. מגוון שירים מאלו הופיעו באלבומו That Was The Year That Was.
השמועה מספרת כי בהופעתו האחרונה התחיל לשיר את Fight Fiercely, Harvard מהבית השני. הוא הבין את טעותו, הפסיק, והתחיל לנגן שוב. שוב הוא התחיל לשיר מהבית השני. הוא התרגז, וזעף על הקהל, "אתם ממילא יודעים את זה יותר טוב ממני," וביטל את שאר הופעותיו על סמך היותו סנילי מדי.
אגדה אורבנית נוספת מספרת כי הוא הפסיק לכתוב סאטירה פוליטית כשהנרי קיסינג'ר קיבל את פרס נובל לשלום ב־1973. לרר כן צוטט באומרו כי הענקת הפרס לקיסינג'ר הפך סאטירה פוליטית לאובסוליטית. הוא גם טען כי הפסיק לכתוב סאטירה מספר שנים לפני כן.
[עריכה] השנים שאחרי
בשנות ה־70 ריכז לרר את מאמציו בלימוד בקליפורניה. הוא גם כתב מספר שירים חינוכיים עבור תוכנית הטלויזיה לילדים The Electric Company.
בתחילת שנות ה־80, מפיק מחזות הזמר קמרון מקינטוש העלה לבמה את ההצגה Tom Foolery בלונדון. Tom Foolery הייתה אוסף של שיריו של לרר, והייתה להצלחה מסחררת. לרר תמך בהצגה, ואף שכתב מספר שירים עבורה.
בשנת 1998, בחגיגת 30 שנה להפקותיו של קמרון מקינטוש, הסכים לרר להופיע באופן חד פעמי ומפתיע ביותר למעריציו עם שירו Poisoning Pigeons in the Park. הוא הוסע אל הבמה על פסנתר נוסע, ודיבר על מקינטוש ויצירת Tom Foolery, בסגנון ההקדמות לשירים מהופעותיו 30 שנה לפני כן. הוא אמר:
Tom Foolery was a huge success. And after Tom Foolery came Cats, and the combined profits of Tom Foolery and Cats made him a very wealthy man. And as I went from adolesence to senility, hoping to bypass maturity, he went from rags to riches. But as someone who knew him way back when, I can say he had exquisite taste in rags.
בשנת 2000, חברת Rhino Entertainment הוציאה אלבום כפול בשם The Remains of Tom Lehrer. הוא כלל גרסאות מוקלטות וחיות משני אלבומיו הראשונים, That Was The Year That Was, והשירים שכתב עבור The Electric Company, וכן חומרים שלא פורסמו מעולם. האלבום כלל חוברת עם המילים לכל השירים והקדמה על ידי Dr. Demento.
[עריכה] טריוויה נוספת
לרר נהג לצטט את מבקריו בהופעות. דוגמאות אלה הגיעו לעטיפות אלבומיו:
- "Mr. Lehrer's muse is not fettered by such inhibiting factors as taste." - New York Times
- "More desperate than amusing" - New York Herald Tribune
- "Plays the piano acceptably" - Oakland Tribune
[עריכה] רשימת אלבומים
- Songs By Tom Lehrer (1953)
- An Evening Wasted with Tom Lehrer (1959)
- More of Tom Lehrer (1959)
- Tom Lehrer Revisited (1960)
- Tom Lehrer Discovers Australia (And Vice Versa) (1960)
- That Was The Year That Was (1965)
- Tom Lehrer In Concert (1994)
- Songs & More Songs By Tom Lehrer (1997)
- The Remains Of Tom Lehrer (2000)
שירים רבים נוספים שחוברו על־ידי לרר מבוצעים על ידי אנשים אחרים ב־That Was "That Was The Week That Was" שיצא ב-1981.
