חצי האי קמצ'טקה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חצי האי קמצ'טקה (ברוסית: полуо́стров Камча́тка) הוא חצי אי באורך של כ-1,250 קילומטרים במזרח הרחוק הרוסי. חצי האי משתרע על פני 472,300 קילומטרים רבועים, וגובל במזרח עם האוקיינוס השקט ובמערב עם ים אוחוטסק. בין חצי האי לאוקיינוס השקט נמתח שקע קמצ'טקה-קורייל המגיע לעומק של 10,500 מטר.
הבקעה המרכזית ונהר קמצ'טקה ממוקמים לצד רכסי הרי געש, שכוללים 160 הרי געש, מהם 29 עדיין פעילים. לפיכך, לחצי האי יש את הצפיפות הגבוהה ביותר של הרי געש בעולם. 19 הרי געש פעילים מוגדרים כאתרי מורשת עולמית על ידי אונסקו.
הגבוה שבהרי געש אלו הוא קליוצ'בסקיה סופקה (4750 מטר או 15,584 רגל), ואילו ההר המרשים ביותר הינו קרונוטסקי. במרכז קמצ'טקה מצויה גם בקעת הגייזרים היחידה של אירואסיה.
בין בעלי החיים שחיים בקמצ'טקה ניתן למנות את הדוב החום, הדלק הסבירי, הגרגרן, העיט הזהוב והבז הארקטי. חצי האי משמש כשטח רבייה לעיטם הענק, עוף דורס גדול ממדים. בעלי החיים הגדולים בעולם, ההלווייתנים הכחולים, נצפים לעתים בקרבת חופי האי, וכן מיני לווייתנאים אחרים. חצי האי נחשב כמקום בעל הגיוון הגדול ביותר של דגי סלמון. אגם קורילסקי נחשב כבית הגידול הגדול ביותר של דגי סלמון באירואסיה.
בין חצי האי קמצ'טקה ובין חצי האי אלסקה מפריד מצר ברינג.
ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
