חוק השיפוט הצבאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

חוק השיפוט הצבאי (חש"צ) הוא חוק שנתקבל בשנת תשט"ו (1955) ומסמיך את צה"ל ואת בית הדין הצבאי לדון בעברות שעברו חיילים בשרות סדיר או מילואים.

על פי החוק, כל חייל שעבר עברה בזמן היותו בשרות, יחול החוק עליו, אף אם השתחרר בינתיים וכן אזרחים עובדי צה"ל (אע"צים) וכן עובדים במפעלים צבאיים.

העונשים אותם רשאי להטיל בית הדין הינם:

אתראה
ריתוק למחנה או לאניה
נזיפה
נזיפה חמורה
קנס
מחבוש
הורדה בדרגה
מאסר לתקופה קצובה
מאסר עולם
עונש מוות - יכול להיות מוטל רק על עברות של בגידה ומסירת מידע לאויב בזמן לחימה. מאז תחולת החוק לא הוצא אף חייל להורג.

סעיפים עיקריים בחוק השיפוט הצבאי הם:

סעיף 94 - העדר מן השרות שלא ברשות (נפקדות ועריקות)
סעיף 77 - הוצאת רכוש מרשות הצבא (גניבת רכוש מהצבא)
סעיף 80 - אי שמירתו של רכוש צבאי (לדוגמה איבוד נשק)
סעיף 85 - שימוש בלתי-חוקי בנשק
סעיף 84 - גנבה מחייל
סעיף 61 - אלימות כלפי חייל
סעיף 62 - איום ועלבונות כלפי מפקד
סעיף 65 - התעללות (בפקוד)
סעיף 105 - עבירה במסמכים צבאיים (זיוף מסמכים)
סעיף 121 - בריחה ממשמורת (ממעצר או מאסר)
סעיף 130 - התנהגות שאינה הולמת
סעיף 133 - אי קיום הוראות המחייבות בצבא (עברות רבות שאין עבורן סעיף מתאים יותר)

אם החייל העובר עבר עברה במתכוון (נפקדות היא עברה במתכוון מול איבוד נשק שבדרך כלל אינה עברה במתכוון) והוא בדרגת סמל ומעלה, הפרקליטות הצבאית תוסיף לכתב האישום עברה של התנהגות שאינה הולמת.