חומצת לואיס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בכימיה, חומצת לואיס היא תרכובת אשר יכולה לקבל זוג אלקטרונים וליצור קשר קוולנטי קואורדנטיבי. היא נקראת על שמו של הכימאי האמריקאי גילברט לואיס.
תאוריית חומצות ובסיסי לואיס היא אחת מתאוריות התגובות של חומצה-בסיס. תאוריית חומצת לואיס ובסיס לואיס היא אחת מתוך כמה תאוריות תגובת חומצה בסיס. לכן המונח "חומצה" הינו מעורפל ובעל מספר משמעויות, וזו אחת הדרכים לפרשו. תמיד יש להבהיר אם מדובר בחומצת לואיס, או בחומצת ברונסטד לוארי (Brønsted-Lowry). אלקטרופיל, או חומר מקבל אלקטרונים הינו חומצת לואיס. בשונה מחומצות מסורתיות, חומצת לואיס אינה דורשת פרוטון (יון מימן חיובי - H+) בתור האלקטרופיל (למעשה אין פרוטונים חופשיים בתמיסה, והן מועברים בצורת יון הידרוניום), ותפקיד זה נעשה על ידי כל אלקטרופיל. אמנם כל החומצות הן חומצות לואיס, אך נהוג להשתמש במושג זה לציון חומצות שאינן חומצות ברונסטד לוארי בלבד.
חומצות לואיס נפוצות: אלומיניום כלוריד, ברזל(III) כלוריד, בורון טריפלואוריד, ניוביום פנטה-כלוריד ואיטרביום(III) טריפלייט. חוזק חומצת הלואיס ניתן לקביעה בעזרת קונספט HSAB.
