ויליאם ויפל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ויליאם ויפל הבן (14 בינואר, 1730 – 28 בינואר, 1785), מחותמי הכרזת העצמאות האמריקנית, כנציג ניו המפשייר.

[עריכה] ביוגרפיה

ויליאם ויפל נולד בעיר קיטרי, מיין, וחונך בבית הספר הציבורי עד נעוריו המוקדמים, כאשר עזב את את בית הספר ויצא לים. הוא הפך לאדון של אונייה כבר בגיל 21.

ב-1759 נחת ויפל בפורטמוט', ניו המפשייר וביחד עם אחיו ביסס עצמו כסוחר.

ב-1775 נבחר ויפל לייצג את עירו בקונגרס הפרובנציונלי. ב-1776 פירקה ניו המפשייר את השלטון המלוכני ופתחה את בית המחוקקים שלה ואת המועצה המבצעת. וויפל הפך לחבר המועצה וחבר ועדת הביטחון, ונבחר לכהן בקונגרס הקונטיננטלי.

ב-1777 התמנה ויפל לדרגת תת-אלוף (בריגדיר-ג'נרל) המיליציה של ניו המפשייר והשתתף במשלחת המוצלחת שיצאה להילחם בגנרל בורגוניי בקרב סטילווטר וסרטוגה. וויפל גיבש ופיקד על הבריגדות ה-2, ה-10, ה-13 וה-16 של המליציה של ניו-אמפשייר, לאורך כל המערכה.

לאחר המלחמה הפך ויפל לשופט עמית בבית המשפט העליון של ניו המפשייר. ויפל, שסבל ממחלת לב, מת לאחר שהתעלף ונפל מסוסו בזמן שרכב אל בית המשפט שבו שירת.