בנימין ד'יזראלי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בנימין ד'יזראלי (21 בדצמבר 1804 - 19 באפריל 1881), סופר ומדינאי בריטי ממוצא יהודי, שכיהן כראש ממשלת בריטניה. בנוסף להיותו אחד המדינאים הבריטיים הגדולים של המאה ה-19, קנה לעצמו מקום בספרות האנגלית וספריו נקראים עד היום. הוא זקף את הצלחותיו לזכות מורשתו היהודית.
תוכן עניינים |
[עריכה] תחילת דרכו
ד'יזראלי נולד ב-1804 בלונדון, כבן למשפחה יהודית-ספרדית שהיגרה בסוף המאה ה-18 מליוורנו שבצפון איטליה ללונדון.
אביו, יצחק ד'יזראלי, היה סופר שהסתכסך עם הקהילה היהודית ופרש ממנה, ואח"כ הטביל לנצרות את ילדיו, ובהם בנימין שהיה אז בן 13. סיבה נוספת למעשהו הייתה הרצון לשחרר את ילדיו מהאפליות שהיו נהוגות כלפי היהודים. אילולא התנצר לא היה יכול בנימין להיכנס לחיים הפוליטיים, בגלל אופייה הנוצרי המובהק של שבועת האמונים לבתי הנבחרים הבריטיים. בהיותו בן שש עשרה החל ללמוד באופן עצמאי. ב-1824 החל בלימודי משפטים, אך לא סיים אותם. ב-1826 פרסם רומן ראשון בשם "ויויאן גריי" - סאטירה מורכבת על החברה האנגלית בחמישה כרכים, וב-1827 את ספרו השני.
[עריכה] ד'יזראלי בארץ ישראל
מאחר והרבה להגות בגורלו של העם היהודי, יצא למסע במזרח התיכון ובארץ ישראל. ד'יזראלי תר בדרכי הארץ והביקור הותיר רישומים עזים בלבו. אחריו פרסם את הרומנים "קונטריני פלמינג" ו"דוד אלרואי" והסיפור "טנקרד" שדן אף הוא בבעיות היהודים.
[עריכה] הכניסה לחיים הפוליטיים
בשובו מן המזרח נכנס ד'יזראלי לחיים הפוליטיים. עוד בטרם כניסתו היה מקובל ואהוד בחוגי החברה הגבוהה בזכות חריפות שכלו וכושר הביטוי שלו. בגיל 32 נבחר לבית הנבחרים.
נאומו הראשון היה כישלון מביך. הצירים האחרים לעגו להופעתו שהייתה ססגונית ומגוחכת. אולם ד'יזראלי ענה להם בגאווה : "כמה פעמים התחלתי לעשות דברים שונים, ותכופות עלה הדבר בידי. עכשיו אשב במקומי, אך יבוא יום ואתם תאזינו לדברי". ואכן כך קרה, בהמשך השנים היה ד'יזראלי לאחד מגדולי הנואמים בפרלמנט הבריטי ולבסוף מנהיגה של המפלגה השמרנית.
בשנת 1839 נשא לאישה את לואיס וינדהם.
[עריכה] ההצלחה בפוליטיקה והבחירה לראשות הממשלה
ד'יזראלי היה מנהיג סיעת "אנגליה הצעירה" במפלגה השמרנית. הוא הוביל את ההתנגדות לממשלתו השמרנית של רוברט פיל (1841-1846) ולביטול חוקי הדגן. בשנים 1852, 1858-1859 וב-1866-1868 כיהן כשר האוצר ויו"ר הפרלמנט בממשלות השמרנים של אדוארד סטנלי דרבי, בה היה אחראי לחוק הרפורמה. ממשלה זו ביטלה את הנימה הנוצרית שבנוסח השבועה לפרלמנט, וכך נתאפשר לצירים יהודים, בהם ידידו של ד'יזראלי, ליונל רוטשילד, להיכנס לפרלמנט. בפברואר 1868 החליף את דרבי בראשות הממשלה, אך בסתיו 1869 הפסיד את ראשות הממשלה ליריבו ויליאם יוארט גלאדסטון, מנהיג המפלגה הליברלית. ד'יזראלי שב להיות ראש הממשלה בשנים 1874-1880.
[עריכה] מדיניותו של ד'יזראלי
קשריו של ד'יזראלי עם המלכה ויקטוריה היו הדוקים, והוא התחבב עליה מאוד. היא אף העניקה לו את תואר האצולה ארל (רוזן) ביקונספילד. זכורה לטובה תשובתו של ד'יזראלי כאשר המלכה שאלה אותו באשר לדתו "האמיתית": "ובכן, בין התנ"ך לברית החדשה ישנו דף ריק אחד. אני הוא הדף הזה". הוא מצדו גם הכתירה בתואר הכבוד "קיסרית הודו" באמצעות חוק מיוחד בשנת 1876. מעתה והלאה המלכה חתמה על כל מסמך עם התואר "המלכה הקיסרית".
מדיניות החוץ של ד'יזראלי הייתה קולוניאליסטית, והוא המשיך להרחיב את האימפריה הבריטית. ד'יזראלי השתתף ב-1878 בקונגרס ברלין ובו הכריח את תורכיה למסור לבריטניה את קפריסין. הוא רכש ב-1875 את רוב מניותיה של תעלת סואץ, עורק התחבורה החשוב שבמצרים ושקיצר באלפי קילומטרים את הדרך להודו ולמזרח (בעזרת הלוואה מהברון בנימין אדמונד דה רוטשילד).
כמו כן חוקק שורה של חוקים סוציאליים מתקדמים, בהם חוק לשיפור תנאי מגורים של בעלי מלאכה ופועלים (1874).
[עריכה] ד'יזראלי והשאלה היהודית
בכל ימיו לא חדל מלהביע את אהדתו לעם היהודי הסובל. הוא התפעל מעברו והתגאה במוצאו היהודי. יוכיח זאת יותר מכל מקרה אחד בפרלמנט שבו הציר האירי הלאומני דניאל או'קונל תקף את ד'יזראלי על היותו יהודי. בתגובה ענה לו ד'יזראלי "כן, יהודי אני, ובימים שאבות-אבותיו של הג'נטלמן הנכבד היו פראים אכזרים באי נידח, שימשו אבותיי ככוהנים במקדש שלמה" ובמקרה אחר עם השר, ואויבו הפוליטי המושבע, גלאדסטון. התריס נגדו ד'יזראלי "בזמן שאבותיך גידלו חזירים אבותי כתבו את התנ"ך". הוא נלחם על מתן זכויות אזרחיות מלאות ליהודי בריטניה, ואף תמך מאוד ברעיון של מדינה יהודית בארץ ישראל.
[עריכה] כתבים נוספים
ד'יזראלי כתב עשרות ספרים, רובם מרובי כרכים, ביניהם "קונינגזבי / הדור החדש" (1844) "סיביל / שתי האומות" (1845) ועוד.
[עריכה] קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה | ||
---|---|---|
![]() |
- ביוגרפיה, עובדות וציטוטים מתוך "דאונינג 10" האתר של ראש הממשלה הבריטי.