המרד על הבאונטי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המרד על הבאונטי אירע בשנת 1787, כשנשלח ויליאם בליי כמפקדה של האוניה "באונטי" למסע באוקיינוס השקט. מטרת המסע הייתה איסוף שתילים של עץ פרי הלחם כדי שיוכלו לשמש כמזון לעבדים של הבריטים במושבות שבאוקיינוס השקט. בליי היה ממגליו של עץ זה במהלך מסעו של קפטן קוק מספר שנים לפני כן.
ב-28 באפריל, לאחר שביקרו באי טהיטי, התמרד חלק מן הצוות ליד האי טאפואה שבקבוצת איי פיג'י. ככל הנראה ההתמרדות הייתה בעקבות העבודה הקשה, המשמעת הקשוחה והקצבת המים שקבע בליי. המורדים אילצו את קפטן בליי ועוד 18 מלחים להפליג בסירה קטנה בלב האוקיינוס. באחד המסעות המדהימים ביותר שערך אדם כלשהו מעודו, ניווט בליי את הסירה שהיטלטלה על פני ים גועש, למרחק של 5,800 ק"מ, עד אשר לאחר שבועות רבים של תלאות וסבל לא יתואר, רעב קשה וחולי רב, הגיעו לאי טימור באיי הודו המזרחית.
המורדים ברחו עם האוניה אל האי פיטקרן, לא לפני שאספו את הנשים שאירחו אותם חודשים קודם בטהיטי. באי מתגוררים צאצאיהם עד היום. ב-23 בינואר 1790 שרף הצוות המתמרד את האוניה ומקץ 167 שנים בדיוק, ב-23 בינואר 1957, מצא לואיס מארדן, איש החברה הגיאוגרפית האמריקנית, את שרידי האוניה.
ספרים רבים נכתבו ואף הוסרטו שלושה סרטים אודות הסיפור, שעודו מסעיר רבים גם בימינו ואשר נסיבותיו לא נתבררו דיין.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- יוסף בר-און, עץ הלחם והמרד על הבאונטי, באתר "סנונית"
- דאגלס לינדר, המרד על הבאונטי