היסטון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
היסטון (באנגלית: Histone) הוא חלבון בעל מטען חיובי שמעורב באריזת ה-DNA.
ההיסטונים, להם צורת כדור, נקשרים לקבוצת הזרחה של ה-DNA. ישנם חמישה סוגים של חלבונים היסטוניים: 4 קבוצות קושרות את ה-DNA ויוצרות תבניות, ואילו הקבוצה האחרונה (H1) מקשרת בין התבניות.
ההיסטונים אחראיים לאריזה היוצאת דופן בצפיפותה של ה-DNA בכרומוזומים. בזכות הליפוף הסבוך של ה-DNA סביב ההיסטונים יכולה מולקולת DNA, אשר אורכה המתוח כ-30 ס"מ, להידחס לתוך גרעין התא, שאורכו נמדד בננומטרים.
היסטונים קיימים בתאים איקריוטיים בלבד. מערך ה-DNA הארוז סביב ההיסטונים קרוי כרומטין. בתאים פרוקריוטיים (חיידקים) אין צורך בהיסטונים, שכן ה-DNA הינו מעגלי ואינו ארוז בכרומוזומים. לאחרונה נתגלו היסטונים בכמה חיידקים קדומים, דבר שלתקוות החוקרים יעזור בהתחקות אחר השורשים האבולוציוניים של חיידקים מיוחדים אלו.
בנוסף לאריזת ה-DNA, ההיסטונים מעורבים בבקרה על התבטאות גנים. גנים פעילים במיוחד, להם מתבצע שעתוק בתדירות גבוהה, ארוזים בצורה רופפת יותר סביב ההיסטונים; כמות ההיסטונים בהם פחותה אף היא. גנים פעילים פחות ארוזים בחוזקה סביב היסטונים רבים. עניין זה נתגלה רק בשנות ה-90 של המאה ה-20.
את ההיסטונים גילה הביולוג הגרמני אלברכט קוסל (Albrecht Kossel) בשנת 1884. ב-1910 קיבל על כך את פרס נובל לרפואה.
