הידמות חלקית בקוליות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בפונולוגיה, הידמות חלקית בקוליות, או הידמות קולית, היא תופעה בשפה, אשר נועדה על מנת להקל על הגייתן של מילים בהן ישנו רצף של עיצור קולי ועיצור אטום. בעברית, חלה התופעה בבניין התפעל כאשר פ' הפועל של השורש היא ז', ובעקבותיה מתחלפת ת' ההתפעל במקבילתה הקולית, ד' (אשר מקום ואופן חיתוכה זהים לאלה של ת'). במקרה זה, התופעה נושאת בחובה תופעה נוספת, שיכול עיצורים, אשר מתרחשת לפניה, ובעקבותיה מחליפה ת' ההתפעל את מקומה עם פ' הפועל ז'.

כך, לדוגמה, מיציקת השורש השורש ז.ק.נ בבניין התפעל מתקבל הִתְזַקֵּן. כעת יתרחש התהליך הבא:

הִתְזַקֵּן ---שיכול עיצורים-> הִזְתַּקַּן ---הידמות חלקית בקוליות-> הִזְדַּקַּן

הסיבה להתרחשות התופעה היא הופעתם של עיצור קולי ואטום בסמוך, דבר שמקשה על הגייתה של המילה. לכן, הפתרון לבעיה הוא החלפת העיצור האטום במקבילו קולי.

התופעה מתרחשת גם בשפות אחרות. באנגלית, למשל, התופעה אינה חלה בכתיב, אך נשמעת היטב בהגייה. לדוגמה, במילה bats (עטלפים; מחבטים) צמד האותיות האחרונות נשמעות כמו צ' בעברית, אולם אין מפרידים בין הגיית שתי האותיות.

[עריכה] ראו גם

• הידמות חלקית בנחציות
• שיכול עיצורים