הומוגניות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
באסטרונומיה, הומוגניות היא תכונה של היקום לפיה כל חלק ממנו דומה לחלק אחר מבחינת ריכוז החומר (הכוונה לסדרי גודל של צבירי גלקסיות וסידורן בחלל).
על עיקרון זה נבנתה תאורית המצב היציב שקדמה למודל המפץ הגדול והתחרתה בו תקופה מסוימת עד אשר גילוי קרינת הרקע אישש את מודל המפץ הגדול שהפך להיות המודל המקובל על רוב הקוסמולוגים.
בעוד שאת האיזוטרופיות של היקום אפשר לאשש על ידי מדידת הטמפרטורה של קרינת הרקע הקוסמית שבאה מכיוונים שונים בשיעורים פחות או יותר שווים (עם הבדלים קטנים שאכן נמדדו על ידי הלווין קובי), הרי שאת ההנחה לגבי ההומוגניות של היקום קשה יותר לבדוק בצורה ישירה כי אי אפשר לצפות על היקום מגלקסיה רחוקה אלא ניתן רק בתצפיות עקיפות לאשש את ההנחה בדבר ההומוגניות.
