דלקת גרון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דלקת גרון היא דלקת של הלוע היכולה לכלול גם דלקת של השקדים. הסיבה השכיחה ביותר לדלקת זו היא זיהום נגיפי. סיבות אחרות - זיהום חיידקי, חומר המגרה את האזור כגון עשן, זיהום אוויר, או כימיקלים שנבלעו.
תוכן עניינים |
[עריכה] סוגי דלקות גרון
[עריכה] דלקת גרון נגיפית
נגרמת כתוצאה מחדירת נגיף אל הגרון והתיישבותו באזור השקדים, זאת בשל ריבוי אספקת הדם למקום זה. נגיפים רבים יכולים לגרום דלקת גרון לדוגמה נגיף השפעת. נגיף אפשטיין בר (EBV) ונגיף ציטומגלווירוס (CMV) הגורמים את מחלת הנשיקה יכולים גם הם להתבטא בדלקת גרון .
תסמיני הדלקת:
- הרגשה כללית רעה
- כאב גרון וקושי בבליעה
- נזלת
- צרידות
- כאב ראש
סימני הדלקת:
- אודם בגרון
- נפיחות בלוטות הלימפה
- חום גבוה
- תפליטים לבנים ע"פ השקדים - פחות נפוצים מאשר בדלקת גרון חיידקית, אך עדיין נפוצים למדי.
[עריכה] דלקת גרון חיידקית
נגרמת כתוצאה מחדירת חיידק אל הגרון, השכיח ביותר הוא סטרפטוקוקוס מקבוצה A, מחוללים יותר נדירים הינם ניסריה גונוראה ודיפטרייה.
תסמיני הדלקת:
- הרגשה כללית רעה
- כאב גרון (במיוחד בשעת בליעה)
- כאב ראש
- כאב בטן
- פריחה
- חום גבוה
סימני הדלקת:
- אודם בגרון
- נפיחות בלוטות הלימפה
- חום גבוה
- תפליטים לבנים (הפרשה מוגלתית הנראית כנגעים לבנים על השקדים)
[עריכה] סיבוכי דלקת גרון חיידקית
מתחלקים לסיבוכים מקומיים (מורסה מסביב לשקד, דלקת של מכסה הגרון), ולסיבוכים של כלל הגוף או סיבוכים סיסטמיים, כגון קדחת השיגרון (Rheumatic Fever) שהנו סוג של דלקת פרקים, ודלקת פקעיות הכליה (גלומרולונפריטיס) שהן מחלות אוטואימיוניות הנובעות מיצור נוגדנים כנגד החיידק המופעלים כנגד רקמות שונות בגוף.
חיידקי Streptococcus המפרישים רעלן יכולים לגרום לשנית.
[עריכה] אבחנה
[עריכה] משטח גרון
בדיקה זו נועדה לזהות חיידקי סטרפטוקוקוס. קיימים שני סוגי בדיקה:
- תרבית לוע - גידול חיידק סטרפטוקוק על קרקע מזון. זהוי החיידק בשיטה זו נעשה לאחר 24-72 שעות.
- משטח מהיר - שיטה לזהוי מיידי של החיידק. פחות רגישה מתרבית הלוע.
[עריכה] סרולוגיה
המצאות נוגדנים כנגד סטרפטוקוק מוכיחה רק שבעבר היה זהום - ולכן אינה יעילה לאבחון מחלה נוכחית.
[עריכה] טיפול
[עריכה] טיפול ב תסמיני המחלה
נוגדי כאבים כגון פרצטמול או איבופרופן, כדורי מציצה המכילים חומר מאלחש.
[עריכה] טיפול אנטיביוטי
לאנטיביוטיקה אין כל ערך בטיפול דלקת גרון נגיפית.
כאשר ישנו חשד גבוה לדלקת לוע חיידקית או כאשר מדובר בזיהום חיידקי מוכח, ישנה התוויה לטיפול אנטיביוטי. תרופת הבחירה הנה פניצילין (רפאפן) . במידה וקיימת רגישות לפניצילין נהוג לטפל באריטרומיצין. משך הטיפול המומלץ עשרה ימים.
מטרות הטיפול האנטיביוטי: דלקת הגרון החיידקית חולפת ברוב המקרים גם ללא טיפול אנטיביוטי, עם זאת קיימת התוויה לטפל בכל דלקת גרון סטרפטוקוקקלית בכדי למנוע סבוכים כדוגמת קדחת השיגרון. טיפול אנטיביוטי לא הוכח כמונע דלקת פקעיות הכליה (גלומרולונפריטיס) שלאחר זהום סטרפטוקוקלי.
[עריכה] כריתת השקדים
מקובלת רק במקרים של דלקות גרון חוזרות ותכופות. הגישה כיום הנה שמרנית מבעבר - ולרוב מנסים להמנע מניתוח זה.
[עריכה] נשאות של חיידק סטרפטוקוק
אינה מהווה סיכון לדלקות גרון חוזרות או לסבוכים כגון קדחת השיגרון או דלקת פקעיות הכליה. נשאים עלולים להדביק אנשים הנמצאים במגע צמוד. נשאות עלולה לגרום לאבחנה מוטעית במקרה של דלקת גרון נגיפית.
[עריכה] דלקות גרון חוזרות
בחולים הסובלים מדלקות גרון חוזרות יש לנסות ולזהות את מחולל הדלקת. במידה ומדובר בסטרפפטוקוקוס, יש לתת טיפול אנטיביוטי, ומספר שבועות לאחר סיום הטיפול לחזור על משטח הגרון ולוודא העלמות החיידק. במיקרה של חזרת החיידק לאחר הטיפול יתכנו מספר אפשרויות: 1. הדבקה חוזרת מנשא הנמצא במגע צמוד - נהוג לבדוק משטחי גרון לאנשים געים צמוד. 2. נשאות - נעשה נסיון טיפולי אנטיביוטי בקלינדמיצין או ריפמפין לחיסול הנשאות. במידה ואין הצלחה תרופתית במניעת דלקות הגרון או שמדובר בזהומים נגיפיים חוזרים - נהוג לשקול ניתוח לכריתת השקדים.
[עריכה] ראו גם
הבהרה: המידע בוויקיפדיה אינו מהווה ייעוץ רפואי.
