דיזנגוף סנטר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המרכז המסחרי דיזנגוף סנטר (הקרוי על שם מאיר דיזנגוף) שוכן במפגש הרחובות דיזנגוף וקינג גורג' בתל אביב, כחצי קילומטר מכיכר צינה דיזנגוף. דיזנגוף סנטר הוקם ב-1972, ונפתח לציבור ב-1977. במתחם בו הוקם הפרויקט שכנה בעבר שכונת נורדיה - שכונת צריפים קטנה, בה התגוררו כמה מאות עולים שהגיעו לתל אביב, בעיקר מארצות אירופה. קודם לכן, היו באזור כרמי ענבים.
הקמת דיזנגוף סנטר החלה בעקבות החלטה משותפת של יזמי הפרויקט, משפחת פילץ, ופרנסי העיר תל אביב באותם ימים, שהתקבלה ב-1958. היזמים אימצו קונספט של "עיר בתוך עיר" - מרכז מסחרי שיכלול, בנוסף לחנויות, גם רחובות ממוזגים, גנים תלויים ורחבות ציבוריות. "עידן חדש בדיזנגוף" היא דוגמה לאחת הסיסמאות בהן התהדרו.
הקמת הפרויקט הייתה אחד הפרויקטים ההנדסיים והנדל"ניים הגדולים בישראל עד אותה תקופה, והשתתפו בה אלפי פועלים ועשרות מהנדסים ומתכננים. החנות הראשונה בדיזנגוף סנטר, ה"דראגסטור", נפתחה בשנת 1977. מרכז הקניות תוכנן, לאחר תהפוכות והצעות רבות (הכוללות בין השאר את הצעתו הידועה של האדריכל הברזילאי אוסקר נימאייר) על ידי האדריכלים ישר-טולדו (יצחק ישר ועליזה טולדו). מגדל המגורים תוכנן על ידי האדריכל מרדכי בן-חורין ומגדל המשרדים תוכנן על ידי האדריכל משה צור.
מבנה מרכז הקניות מחולק לשניים, משני צידי רחוב דיזנגוף, והם מקושרים ביניהם באמצעות גשרים עיליים ותת-קרקעיים. על-גבי מבני הקניון הוקמו שני מגדלים - מגדל מגורים ומגדל משרדים ומתחתיו פועל חניון גדול. כיום כולל דיזנגוף סנטר כ-300 חנויות ובתי עסק, שביניהם כמה חנויות עוגן גדולות, כדוגמת קסטרו, פוקס, רנואר וצומת ספרים. במאי 2001, שופץ חצי מאזור ה"סנטר", לאחר שפרצה שריפה במקום.
לאחרונה שופץ כל הסנטר. חברת דיזנוף סנטר וחברת הניהול של דיזנגוף סנטר נמצאת כיום בבעלות משותפת של משפחת פילץ ואיש העסקים שמואל פלאטו שרון.
