גת (צמח)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גת (ערבית: 'קאט', השם המדעי: Catha edulis) - צמח ממשפחת הקלסטריים שעליו משמשים ללעיסה.
תוכן עניינים |
[עריכה] מקור השם
מקור השם הוא בערבית, "קאט" (בהגייה נחצית). באחד מן הדיאלקטים של הערבית המדוברת, ובפרט של חלק מעדת התימנים בישראל (ישנם גם אתיופים), נהגית הקו"ף הנחצית כגימ"ל פוצצת, ומכאן הכינוי הרווח.
על בסיס השם המקורי גם ניתן לצמח שמו המדעי.
[עריכה] מאפייני הצמח
ישנם שני זנים עיקריים של גת: אדום ולבן. שיח הגת הוא ירוק-עד, ועשוי להגיע לגובה של 3 מטר. צמח הגת לא דורש השקיה מרובה. מקובל להשקות פעם ב-3 שבועות. הוא פגיע לטפילים ולקימחון. תפוצתו המקורית של הצמח היא במזרח אפריקה (אתיופיה) ובחצי האי ערב (בעיקר בתימן).
[עריכה] לעיסת הגת
לעיסת הצמח נחשבת במדינות רבות כפעילות חברתית, ונלווית לרוב למסיבות רעים, או למפגשי ערב. נהוג ללעוס ("לח'זן". והמסיבה - "תח'זינה") את העלים הצעירים בזה אחר זה, וכל עלה מצטרף לקודמו ליצירת "גולה" ההולכת ותופחת בצד הפה. מיץ העלים המר ממוצה אט-אט תוך כדי הלעיסה, שיכולה להימשך גם מספר שעות. כמו מסטיק או טבק, גם עלי הגת מוצאים את דרכם החוצה מן הפה, ולא נבלעים.
[עריכה] השפעה נרקוטית
עלי הגת, בעיקר העלים הצעירים, מכילים את החומר הפעיל קאתינון (Cathinone) אלקלואיד הקרוב למשפחת האמפטמינים. החומר הפעיל משפיע על מצב הרוח. ע"פ ד"ר צברי יש תחושה של כיף, עליזות ושמחה. צריכת הגת גורמת לתחושת אופוריה קלה, התרגשות, עירנות מוגברת, כושר ריכוז, ביטחון עצמי, ידידותיות, שביעות רצון, זרימת רעיונות למוח ועידוד הדיבור". .
הגת נחשב כסם אסור בארצות הברית, בגרמניה, ובחלק ממדינות אירופה, אך הוא מותר לשימוש בישראל, בבריטניה ובחלק במדינות ערב, במצריים הוא אסור לשימוש.