גרפיקה ממוחשבת
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרפיקה ממוחשבת היא תחום במדעי המחשב הכולל עיבודים גרפיים שונים באמצעות מחשב, ובהם עיצוב תמונות דו-ממדיות ותלת-ממדיות. לתחום יישומים רבים ובהם תכנון וייצור בעזרת מחשב, תרשימים וגרפים, אנימציה, משחקי מחשב, מציאות מדומה, עיבוד תמונות, וממשקי משתמש גרפיים.
תוכן עניינים |
[עריכה] שימושים
התחום מתייחס לגרפיקה שעוצבה באמצעות מחשב תוך שימוש בחישובים מתמטיים או בעיבוד ידני ממוחשב של קובצי גרפיקה ממקורות חיצוניים, כגון תצלום שמקורו במצלמה דיגיטלית או בסורק. למעשה, בכל תוכנה בה קיים ממשק משתמש גרפי, ישנם רכיבים שנוצרו באמצעות גרפיקה ממוחשבת.
ישנם מספר תחומים שבהם הגרפיקה הממוחשבת הוא חלק בלתי נפרד מהתחום. כך לדוגמה, משחקי מחשב מודרניים מבוססים כמעט כולם על גרפיקה ממוחשבת. כרטיסי המסך המודרניים משולבות במעבד המסוגל לבצע חישובים מקובלים בתחום הגרפיקה הממוחשב על מנת לחסוך זמן חישוב של המעבד הראשי. בתחום הטלוויזיה והקולנוע, החלו לצוץ בשנים האחרונות סרטי אנימציה רבים המבוססים כולם על גרפיקה ממוחשבת, כגון סרט הקולנוע עידן הקרח.
תחומים נוספים בהם יש שימוש בגרפיקה הממוחשבת הם תחומי פעילותם של גרפיקאים, מהנדסים ואנשי שרטוט המשתמשים בתוכנות מחשב מקצועיים.
התחום התיאורתי כולל מספר רב של אלגוריתמים שונים לגרפיקה ועיבוד תמונה, החל משרטוט קווים וצורות גאומטריות שונות, וכלה בעיבודים כבדים יותר כגון טרנספורמציות דו-ממדיות ותלת-ממדיות - מניפולציות של תמונות קיימות. בין הטרנספורמציות בתחום הדו ממד ניתן למנות הזזה של עצם, שינוי גודלו של עצם או תמונה, סיבובו, גזירתו ושינוי מידת שקיפות. בתחום התלת ממד ניתן למנות נושאים הצגת גופים בתלת מימד, טרנספורמציות בתלת ממד כגון סיבוב גוף על צירו, אלגוריתם לסילוק משטח אחורי ואלגוריתם להצללה של גוף תלת ממד.
נכון לשנת 2006, חלקים נכבדים מאלגוריתמים של גרפיקה ממוחשבת מוטמעים בשפות התכנות. במסגרת הטמעה זו קיימות ספריות המספקות פונקציות לטיפול בגרפיקה דו-ממדית ותלת-ממדית. בין הנפוצות שבהן OpenGL ו-DirectX.
[עריכה] היסטוריה
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
פריצת הדרך הראשונה בגרפיקה ממוחשבת הייתה תוכנת המחשב "Sketchpad" שפותחה בשנת 1962.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- דונלד הרן, פאולין בייקר, גרפיקה ממוחשבת חלקים א'-ב', האוניברסיטה הפתוחה, 1993, בתרגום אייל ששון.
