גיזי פליישמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גיזי פליישמן לבית פישר, (1897 - 1944), פעילה ציונית בסלובקיה.

גיזי פליישמן עמדה בראש ארגון ויצ"ו והנהיגה את "קבוצת העבודה", קבוצת מנהיגים יהודים בסלובקיה שניסו בכל דרך להציל יהודים בשואה. במרץ 1942, כאשר החלו המשלוחים מסלובקיה לאושוויץ, התארגנה הקבוצה כמעין ממשלת צללים של יהדות סלובקיה, בצד האוז'ה, מרכז היהודים הרשמי. לחברי הקבוצה היו קשרים אישיים עם חלק מאנשי השלטון של מפלגת ההלינקה הלאומנית והפרו-נאצית בסלובקיה, והם עשו שימוש בקשרים אלו, ובמתן שוחד בניסיון לעצור את המשלוחים לפולין. במקביל הם עזרו לארגן מחנות עבודה בתחומי סלובקיה: סרד, נובאקי וויהנה, בהם יכלו היהודים לעבוד ולהינצל מהגירוש.

אנשי הקבוצה הצליחו להעביר שוחד לנציג האס אס בסלובקיה, דיטר ויסליצני, וכן להעביר ידיעות מדאיגות מהמגורשים לפולין למתונים בחברי הממשלה (כגון שר החנוך יוזף סיואק). אלו, בעזרת נציג האפיפיור בסלובקיה (שהייתה מדינה קתולית מובהקת), הפעילו לחץ על הממשלה להפסיק את הגירושים, ואלו אכן דעכו במהלך קיץ 1942, עד להפסקתם המוחלטת באוקטובר. חברי הקבוצה התפתו להאמין שהשוחד שהועבר לויסליצני הוא אשר הביא להפסקת הגירושים, דבר שהביא את חבר הקבוצה, הרב האורתודוכסי דב וייסמנדל, להגות תוכנית להצלת כלל יהודי אירופה: הפסקת ההשמדה (עליה כבר נודע לחברי הקבוצה) בתמורה לשני מיליון דולר שייאספו על ידי יהודי אמריקה. על אף היענות מסוימת מצד אדולף אייכמן, השינוי בחזית וההאצה של הפתרון הסופי הביאו להורדת התוכנית מעל סדר היום. תוכנית דומה תעלה ב-1944 בהקשר של גירוש יהודי הונגריה.

בתקופת הרגיעה בין אוקטובר 1942 ואוקטובר 1944 המשיכו חברי הקבוצה לתמוך ביהודים שנותרו בסלובקיה (כרבע מכ-90,000 היהודים שהיו בה בתחילת המלחמה), ומצבם של כל יהודי סלובקיה הלך והשתפר, כולל המצב במחנות העבודה. ככל שמצבה של גרמניה הנאצית במלחמה הדרדר, עלתה הנכונות מצד הסלובקים לעזור ליהודים ולהקל עליהם. בספטמבר 1944 פרץ בסלובקיה מרד נגד הגרמנים, דבר שהביא לפלישת הגרמנים לארץ ולכיבושה המהיר.

עם השתלטותם על סלובקיה, חידשו הגרמנים את הגירושים לאושוויץ בקצב מזורז, ובמקביל חיסלו יהודים במקומות שונים בסלובקיה. אלפים מהיהודים שעוד נותרו נרצחו במהלך חודשי המלחמה האחרונים. גיזי פליישמן עצמה סירבה להצעות להבריחה לארץ ישראל, שם חיו בנותיה, ונשלחה באוקטובר 1944 לאושוויץ, באחד מהמשלוחים האחרונים לתאי הגזים. היא הוצאה מהרכבת והובאה באופן אישי אל תאי הגזים, כדי לוודא את מותה.