בתיה עוזיאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

בתיה עוזיאל (נולדה ב-1934) מורה למלאכת יד ואומנית.

עוזיאל רקמה וסרגה כבר בגיל 6. בגיל 16 החלה למכור בובות קטנות שהכינה. התפרסמה בשנות ה-60 כשהגישה פינה שבועית בנושאי מלאכת יד בתוכנית הרדיו של רבקה מיכאלי. בשנים 1974 - 1982, הגישה את התוכנית "מלאכת יד עם בתיה עוזיאל" בטלוויזיה הלימודית, שממנה צולמו כ-300 פרקים. כמו כן ערכה סדרה של 12 ספרים בנושא מלאכת יד, שיצאו לאור בהוצאת ידיעות אחרונות. בשנים הקליטה עוזיאל כמה תוכניות בשם "סבתא בתיה", בהשתתפות נכדתה ליאל, ששודרו בערוץ "הופ". כמו כן השתתפה בשנת 2000 בפרסומת. עוזיאל היא גם אומנית יוצרת, שהציגה תערוכות בארץ ובעולם. היא עובדת הרבה בטכניקת האסמבלז'. היא ממשיכה ללמד, בעיקר את תחום הציור על משי.

העבודות שהכינה עוזיאל ברדיו ובטלוויזיה התאפיינו בשימוש בחומרים זמינים ובמחזור פסולת ושאריות. היא קראה לביטוי היצירתיות בעבודות היד, והתנגדה לשימוש בשבלונות מוכנות, דוגמת אופנת הגובלנים שהייתה נפוצה בשנות ה-70.

פרסומה הרב של עוזיאל הביא לכך שהמונח "בתיה עוזיאל" נטבע בסלנג העברי ככינוי לעבודות מלאכת יד, בעיקר אלה העשויות חומר מאולתרים, או למי שעוסק (ובעיקר למי שעוסקת) בהן. גם הצירוף "הכינותי מראש" שהשתמשה בו רבות נקלט בסלנג העברי. עוזיאל מכחישה שאמרה "במקרה הכינותי מראש" - לדבריה, צירוף זה הוא פרי יצירתם של כותבי הפרודיות.