ברהמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ברהמן הוא מושג הלקוח מהכתבי הדת ההינדואיסטים המתאר אלוהות אין סופית, "נשמת היקום".

עפ"י התפיסה המתוארת באופנישדות, הברהמן הוא הגורם, המטרה וההוויה של היקום. בשל טבעו האינסופי של הברהמן, הגדרותיו הן לרוב על דרך השלילה או על דרך הפרדוקס.

בוודות הברהמן מתואר כמקורם של האלים. כתבי הוודות מתארים שני סוגים של ברהמן: הברהמן הנחות והברהמן העליון. הברהמן העליון הינו המקור והברהמן הנחות, או הברהמג'יותי, הוא התרחבות שלו. "הזוהר של אלוהים". הברהמן הנחות איננו אל מונותאיסטי אלא מהות מוניסטית, מופשטת וחובקת כל. לעומתו, הברהמן העליון (פראברהמן), הקרוי לעיתים בוודות גם בכינוי בהגוואן, מתואר לא כדבר מופשט ומשולל תכונות אלא כישות על, אלוהים מונותאיסטי לכל דבר. לברהמן העליון התגלויות שונות אשר המרכזית ביניהן קרויה וישנו.

בפרשנויות מאוחרות לוודות אשר הושפעו מההגות הבודהיסטית, כגון פרשנות האדויתה ודנתה, רואים את ההוויה המופשטת כעליונה ואילו את הבהגוואן, ישות העל, כהתגלות נחותה שלה.

בתפיסה היוגית של ההינדואיזם קיימת תפיסה כי איחודו המחודש של האטמן, גרעינה הפנימי של הנשמה, עם הברהמן, נשמת היקום, היא המפתח להשגת שחרור רוחני - "מוקשה".

[עריכה] ראו גם

• פילוסופיה הודית