בנינו אקינו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בנינו אקינו (27 בנובמבר 1932 - 21 באוגוסט 1983), מנהיג פוליטי מהפיליפינים שנרצח.
בנינו אקינו נולד בשנת 1932 בעיר קונספסיון שמחוז טרלק שבפיליפינים. בצעירותו נכנס לחיים הפוליטיים. משנת 1955 כיהן כראש העיר שבה נולד. בשנת 1961 התמנה למושל מחוז טרלק וב-1967 נבחר לסנטור. השתייך למפלגה הליברלית שהתנגדה לשלטונו הסמכותי והמושחת של הנשיא פרדיננד מרקוס. משנת 1966 שימש כמזכיר הכללי של מפלגה זו.
בשנת 1972 הטיל הנשיא מרקוס משטר צבאי בפיליפינים. אקינו נכלא והועמד לדין באשמת רצח וחתרנות, ובשנת 1977 נדון לעונש מוות, שהומר בשנת 1980 ביציאה לגלות לארצות הברית, כדי לעבור טיפול רפואי.
בשנת 1983, כאשר הנשיא מרקוס חלה ומצב בריאותו החמיר, החליט אקינו לשוב לפיליפינים ולהתייצב בגלוי בדרישה מהנשיא לפרוש מהשלטון.
ב-21 באוגוסט 1983 הגיע אקינו במטוס לנמל התעופה של מנילה. למרות שהיה מלווה באנשי בטחון משל עצמו ובכוחות בטחון של הממשלה, הוא נורה למוות בידי מתנקש בשם רולנדו גאלמן. המתנקש נהרג מיד מאש אנשי הבטחון. השאלה הייתה בשירות מי פעל המתנקש. ועדת חקירה צבאית פסקה שהאחראים לרצח הם אנשי צבא. הללו הועמדו לדין, אך זוכו במשפט שנערך בשנת 1985.
בשנת 1986 גברה התסיסה נגד שלטונו של הנשיא מרקוס והוא נאלץ לעזוב את הפיליפינים ולצאת לגלות בהוואי, שם נפטר בשנת 1989.
בבחירות שנערכו ב-1986, לאחר נפילת משטרו של מרקוס, נבחרה קורסון אקינו, אלמנתו של בנינו אקינו (הם נישאו בשנת 1955), לנשיאת הפיליפינים.
בעקבות החלטה של בית המשפט העליון של הפיליפינים לבטל את משפט הקושרים מ-1985 נערך משפט חדש בשנת 1990, ובו הורשעו 16 אנשי צבא ברצח בנינו אקינו.
