בדיקת הקשה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בדיקת הקשה נועדה לצורך איתור בועות אוויר והפרדות בין שכבות בחומר מרוכב.
זוהי אחת ממגוון שיטות הבדיקה שאינן הורסות את האובייקט הנבדק, מבוססת על הקשה קלה באמצעות פטיש הקשה סטנדרטי על האובייקט הנבדק והאזנה לצליל המתקבל.
עקרון השיטה מבוסס על הבדלים בצליל שמופק בהקשה מעל בועת אוויר אל מול הצליל שיופק בעת הקשה על חלק שטוח, כפועל יוצא של אקוסטיקה שונה.
צורת הבדיקה היא הקשה רציפה על פני השטח הנבדק, בעזרת הצד הרחב של הפטיש. במידה ונשמע צליל שונה, מקישים בעזרת הצד הצר בפטיש על אזור האינדיקציה, לצורך איתור מדוייק של מיקום ההפרדה או בועת האוויר.
שלא כמו שניתן להבין, אין צורך בשמיעה מוזיקלית טובה על מנת להבחין בהבדלי הצליל, ומדובר בהבדלים ברורים שיישמעו לכל אדם בעל שמיעה תקינה.
| בדיקות לא הורסות בתעשייה |
|
בדיקות ויזואליות | רדיוגרפיה | אולטרסוניקה | בדיקת חלקיקים מגנטיים | זרמי ערבולת | שירוגרפיה | תרמוגרפיה | נוזלים חודרים | בדיקת הקשה |
