אמונה באלוהים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המצוה הראשונה מבין עשרת הדיברות וגם העיקר הראשון מבין שלשה עשר העיקרים של הרמב"ם היא להאמין בקיומו של בורא העולם.
תוכן עניינים |
[עריכה] מקור המצווה
מקור המצוה הוא בתחילת עשרת הדיברות בספר שמות (פרק כ, ב) "אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים:"
[עריכה] דיני המצווה
להאמין שהאל יצר את היקום וכל מה שבתוכו, שהוא משגיח על הכול בעבר בהווה ובעתיד ודבר לא יתהוה ללא רצונו. ושהוא הוציא את עם ישראל ממצרים, ונתן להם את התורה.
להאמין שהוא בעל כל הכוחות כולם, שאינו בעל גוף או דמות גוף, שהוא שלם בכל מיני השלמות ולא שייך אצלו חסרון כלל, שאינו בכלל הגשמיים ואין אצלו מוגבלויות גשמיות כגון מקום, גודל וצורה. ושהוא בלתי ניתן להשגה, תפיסה, או הבנה אנושית.
מצוות האמונה חלה על כל העם היהודי בכל מקום, והיא מן המצוות שמחוייב האדם בהם בכל רגע בחייו.
יהודי אשר אינו מקיים מצווה זו, שאינו מאמין בבורא, נחשב "כופר בעיקר" ואין לו חלק וזכות בעם ישראל.
[עריכה] פרשנות המצווה
על פי הפרשנות צריך לקבוע אמונה זו בתודעה ולדעת שאין אפשרות אחרת לעובדות אלו. המצוה מחייבת פעולות המחזקות את האמונה והמונעות מעיסוקים הפוגעים בה. חקירת הטבע וההיסטוריה מותרת רק במידה והיא מעידה על ידו המכוונת של האל ומחזקת את האמונה. מטעם זה, אסור לעסוק בהשערות על אופן היווצרות העולם, כאלטרנטיבה לבריאה אלוהית, או בלימוד פילוסופיות השוללות את קיום האל.
על פי הפרשנות פירושה של המילה "אמונה" היא משורש אמון, שפירושה לסמוך על הבורא, ולהאמין שכל מעשיו הם אך ורק על מנת להיטיב לברואיו. לפיכך האמונה בו כוללת כמה חלקים.
א. הידיעה שהוא קיים. ב. הידיעה שהוא אינו מוגבל, ושהוא היחיד בעל הכוחות. ג. הידיעה שכל שרצונו להיטיב. ד. הידיעה שבחר בעם ישראל להיות הם תכלית הבריאה ולהיטיב להם באחריתם.
כלל הידיעות הללו הם הנקראים "אמונה" ואם יחסר אחד מהם הרי זה חסרון באמונה כולה.
לפי ההבנה הזאת זהו פרושו של הפסוק "אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך וכו'" שנאמר בתחילת מתן התורה, דע שאני אחד, שאני בעל הכוחות כולם, ושאני הוצאתיך כדי להיטיב לך.
[עריכה] טעם המצווה
מצוה זו היא היסוד הבסיסי ביותר ביהדות, כי האמונה נותנת תוקף לכל שאר המצוות.
[עריכה] לקריאה נוספת
מוני המצוות:
- ספר המצות לרמב"ם, מצות עשה א
- ספר מצוות קטן (סמ"ק), מצוה א
- ספר החינוך, מצוה כה
- אמונות ודעות לרס"ג, פרק יג
פוסקים:
