אלכסנדריון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלכסנדריון, או סרטבה, הוא מבצר קדום בשומרון.
מקובלת על רב החוקרים הדיעה כי מבצר אלכסנדריון נבנה על ידי אלכסנדר ינאי.
יוסף בן מתתיהו מספר כי הורקניה, מכוור ואלכסנדריון היו שלושת המבצרים עליהם לא וויתרה שלומציון המלכה, אשתו של אלכנסדר ינאי, כשהעבירה את שאר המבצרים לידי הפרושים. מכיוון ש"שם היו אוצרות סגולתה". כאשר אלכסנדר בן אריסטובולוס ברח מגביניוס הוא "בצר את מעזי הארץ ובנה את חומת אלכסנדריון, והורקניה ומכוור אשר מול הרי ערב". בן מתתיהו מוסיף ומספר כי "עד כי נואש אלכסנדרוס מתקותו ושלח אליו צירים לבקש ממנו חנינה והסגיר אליו את המבצרים הנשארים, את הורקניה ואת מכוור, ואחר כך מסר בידו גם את אלכסנדריון. את כל המבצרים האלה הרס גביניוס בעצת אם אלכסנדרוס, לבל תפרוץ מלחמה חדשה".
לאחר שאלכסנדריון יחד עם שאר המבצרים נהרס על ידי גביניוס ברח אריסטובלוס מרומא והתכוון לבנות מחדש את אלכסנדריון, אך גביניוס הקדימו ומנע ממנו ללכוד את המקום. אריסטובולוס נמלט למכוור ניסה לבצר את המקום מחדש, החזיק מעמד יומיים ונכנע (קדמוניות היהודים, י"ד, ו' א'). אלכסנדריון מתואר כ"מבצר חזק ונהדר בראש הר גבוה" (מלחמת היהודים, א', ו', ה').
מקור נוסף המזכיר את הורקניה ומבצרים אחרים הוא ההיסטוריון היווני סטרבו המציין כי "הוא (פומפיוס) ציוה להרוס את החומות כולן והשמיד, עד כמה שהיה בכוחו, את קיני הליסטות ואת מבצרי המחסנים של הטירנים. כי היו שנים כאלה במעברים המוליכים ליריחו תרכס וטאורוס וכן גם אלכסנדריון והורקניון ומכוור וליזיאס ואלה שליד פילדלפיה וסקיתופוליס שבגליל" (סטרבו, גיאוגרפיה, 40,2,16).
בחפירות שנערכו באלכסנדריון (סרטבה) נחשפו שרידים מהתקופה החשמונאית, ביניהם חלקי עמודים וכותרות. לפי אהוד נצר כנראה שגם בתקופת החשמונאים היו באלכסנדריון אגפים מפוארים, אך לא ניתן להיות בטוחים בכך עד שלא יערכו חפירות נוספות במקום.
מערכת מים מרשימה הובילה מים מסכר בואדי קרוב דרך סיפון, אל בורות מים גדולים המצויים למרגלות המבצר. קטעים רבים מן התעלה, הסיפון ובורות המים שרדו עד היום.
[עריכה] לקריאה נוספת
א' נצר, "מפעלי הבנייה של החשמונאים", בתוך חנן אשל וד' עמית (עורכים), ימי בית חשמונאי, יד יצחק בן צבי, ירושלים, 1995.