אלביט (מינרל)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| אלביט | |
 |
|
| תכונות המינרל | |
| הרכב כימי | NaAlSi3O8 |
| מערך קריסטלוגרפי | טריקליני |
| צורת הגביש | גבישים דמויי תיבה. לגביש הטיפוסי חתך מלבני או ריבועי. גבישים תאומים נפוצים מאוד באלביט. לעתים נוצרים גבישים מסיביים. |
| צבע | בדרך כלל לבן (מקור שמו אלבוס – לבן בלטינית) או חסר־צבע, אך לעתים מוצאים בו גוונים של כחול, צהוב, כתום וחום |
| ברק | זגוגי עד עמום עקב בליה. פנינתי על משטחי פצילות. |
| שקיפות | שקוף למחצה עד אטום (לעתים רחוקות שקוף) |
| פצילות | מושלמת במישור אחד וטובה במישור השני. יוצרת מנסרות של זווית ישרה |
| שבירה | דמוית קונכיה |
| קשיות | 6-6.5 בסולם מוס |
| משקל סגולי | 2.61 |
| שרטוט | לבן |
| מינרלים נלווים | קוורץ, טורמאלין מוסקוביט |
| סוגים | |
אלביט (מלטינית אלבוס - לבן) - מינרל סיליקטי.
האלביט מצוי בתחילתה של שורת המינרלים האיזומורפית (כלומר שורה של תרכובות אנלוגיות בהרכבן) מקבוצת הפלדספטים (פצלות השדה) המסתיימת באנורתיט והמכונה פְּלַגְיוֹקְלז (מיוונית "שבירה נטויה",סוג של פצלת השדה). בשורת בואן מצוי האלביט כמינרל האחרון מבין סדרת המינרלים של הפלגיוקלז המתגבש מתוך מגמה מתקררת ולכן הוא נפוץ בסלעים המתגבשים בתחום הביניים, כלומר סלעים בינוניים כדוגמת הסיאניט או המתגבשים אחרונים, כלומר סלעים חומציים כדוגמת הגרניט.
האלביט שייך לקבוצת המינרלים הטקטוסיליקטים - (סיליקטים במבנה מרחבי), כלומר הוא בנוי מרשת תלת ממדית של ארבעה טטרהדרונים בדומה לקוורץ אלא שבאחד מהטטרהדרונים מוחלף הצורן הארבע־ערכי באלומיניום שהוא תלת־ערכי ולכן נוסף לסריג פיצוי חשמלי בדמות קטיון נתרן.
