אברהם כהנא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אברהם כהנא (1874 - 1946) הוא סופר וחוקר יהדות ומקרא יהודי-אוקראיני, הנחשב לאחד מהחוקרים החשובים במאה העשרים בנושאי חכמת ישראל.
כהנא היה אוטודידקט שתחומי המחקר שלו כללו, בין השאר, את ביאור המקרא, היסטוריה, בלשנות וחקר החסידות. מפעלו לאיסוף, ביאור ותרגום הספרים החיצוניים, יחד עם מפעלו לעריכת פירוש מקיף לתנ"ך, נחשבים לגולת הכותרת בעשייתו המדעית ולהישגיו הידועים ביותר.
כהנא נולד ב-1874 בסקומורוחי שאוקראינה. הוא רכש את רוב השכלתו בלימוד עצמי ולאחר פרוץ המהפכה הקומוניסטית מונה לפרופסור באוניברסיטת קייב. בהיותו בן 40, בשנת 1914 (תרע"ד) נסע כהנא לתור את ארץ ישראל. את נסיעתו זו כינה ביומנו - "נסיעת הקסמים". בשנת 1922 הוא עבר לוורשה ובשנת 1923 הוא עלה לארץ עם משפחתו.
בארץ עבד כהנא בתל אביב, שם הוא כיהן כמנהל ספרית שער ציון וכמורה בסמינר לוינסקי. בשנת 1929 פרש מתפקידו. בשנת 1933 (תרצ"ג) זכה כהנא בפרס ביאליק על הוצאת הספרים החיצוניים.
כהנא המשיך בפועלו המדעי עד לפטירתו בשנת 1946 בצל אביב.
[עריכה] פרסומיו
- הספרים החיצוניים לתורה נביאים כתובים, ושאר הספרים החיצוניים. הוצאת מסדה, ת"א 1956
[עריכה] לקריאה נוספת
- בן ציון כהנא, "'נסיעת הקסמים' של אברהם כהנא לארץ-ישראל, תרע"ד (1914)" קתדרה, גליון 110, הוצאת יד בן צבי.
