EuroNCAP
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
EuroNCAP, כלומר - (European New Car Assessment Programme), הוא ארגון שנוסד בשנת 1997 להערכת בטיחות של כלי רכב. כיום, הארגון נהנה מתמיכה של חמש ממשלות אירופאיות, מהאיחוד האירופי ומאגודי צרכנים.
כדי לדרג את רמת הבטיחות של כלי הרכב החדשים, מבצע הארגון מבחני ריסוק לכלי הרכב השונים. מבחני הריסוק כוללים התנגשות חזיתית, התנגשות צד, פגיעה בעמוד, הגנה על הולכי רגל והגנה על ילדים.
[עריכה] סוגי הפגיעות
- פגיעת חזית נערכת במהירות של 64 קמ"ש (40 מייל לשעה). התנגשות זו מבוצעת בין המכונית לגוף הניתן לכיפוף (על מנת לדמות פגיעה ברכב אחר) והמגע בין שטח החזית של הגוף למכונית הנבדקת הוא 40% מחזית הרכב (לא כולל מראות צד) [1].
- פגיעת צד במהירות של 50 קמ"ש (30 מייל לשעה) נערכת בין עגלה נגררת בעלת חרטום הניתן לכיפוף ברוחב מטר וחצי לבין מרכז דלת הנהג [2].
- פגיעה בהולכי רגל במהירות של 40 קמ"ש (25 מייל לשעה) נערכת בין הרכב ל"מבוגר" ו"ילד" [3].
- פגיעה בעמוד במהירות של 29 קמ"ש (18 מייל לשעה) נערכת כאשר הרכב הנבחן מוסע על עגלה הצידה ומתנגש בעמוד [4].
כדי לבחון את עוצמת הפגיעה בנוסעי הרכב, נעזרים בבובות בדיקה מיוחדות המדמות גוף אדם. בובות אלו כוללות חיישנים רבים ועלותן קרוב למיליון שקל [5].
בסופו של דבר, הנתונים נאספים ומתקבלים שלושה דירוגים לרכב, כאשר כל אחד מדורג עד חמשה כוכבי בטיחות. יש דירוג לבטיחות המבוגר, דירוג לבטיחות הילד ודירוג לבטיחות הולכי הרגל. בנוסף מוזכרים אביזרי הבטיחות של הרכב (כריות אוויר, התראה על חגורת בטיחות ועוד).
[עריכה] השפעת הבדיקה על יצרני הרכב
קהל הצרכנים נותן חשיבות רבה לבטיחות הרכב בעת הקנייה. דעת הקהל משפיעה על יצרני הרכב. ולכן, במקרים בהם רמת הבטיחות של הרכב גבוהה, נעזרים יצרני הרכב בנתון זה כמקדם מכירות. לעומת זאת, במקרים בהם הנתון נמוך או מאכזב, עלולים יצרני הרכב לעקב השקה של דגם חדש.
