שלושת המלאכים בבית אברהם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סיפור ביקור המלאכים בבית אברהם אבינו מופיע בתמצית בפרשת וירא (יח, א-טז), ומסופר ומפורשן באריכות על ידי חז"ל ואחרים.

המעשה כפי שמופיע במקרא מספר על התגלותו של ה' אל אברהם ביום חם במיוחד, כאשר הארוע התרחש בט"ו בניסן מועד חג הפסח ביום השלישי למילתו של אברהם, כאשר אברהם היה חלוש מברית מילתו. כאשר ראה ה' בחולשתו של אברהם "הוציא חמה מנרתיקה" בכדי לעצור בעד בני האדם לצאת לרחוב ובכך יימנע מאברהם הטירחה לארחם בביתו. אולם אברהם שנחשב למכניס אורחים גדול ביותר לא ויתר, וישב על פתח ביתו בציפייה לבואם של אורחים. כאשר ראה ה' בצערו שלח שלושה מלאכים בדמות אנשים אל אברהם.

טרם הגיעו אליו המלאכים בא ה' בעצמו לבקר את אברהם בחוליו. בעוד ה' עומד באוהל אברהם הבחין אברהם מרחוק בשלושת ה"אנשים". אברהם עוזב את אלוקיו ורץ לקבל את האורחים. חז"ל למדים מכך כי "גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני השכינה" (מסכת בבא מציעא פו, ב).

ביקורם של המלאכים נועד, מלבד לספק את רצון אברהם באורחים, גם בביצוע שליחויות שונות. מלאך אחד נשלח לבשר לשרה על הולדת בנה יצחק, השני להפוך את סדום ועמורה והשלישי לרפא את אברהם ולהציל את לוט מהפכת סדום.

אברהם פנה למלאכים וביקשם לסור לביתו. מאחר שאברהם חשש שהם עובדי עבודה זרה הסוגדים לאבק רגליהם ביקשם טרם היכנסם לרחוץ רגליהם, ואחר כך להיכנס לביתו.

אברהם פונה לשרה אישתו ומבקשה להכין פת לחם משלושת סאה קמח. בנוסף לכך מכין אברהם 3 לשונות בקר בחרדל ומגישם לפני האורחים. למרות שמלאכים אינם אוכלים ושותים, משום כבודו של אברהם מתחזים המלאכים כאילו הם אוכלים.

לאחר הסעודה מבשר המלאך לאברהם כי בעוד שנה תוליד שרה אישתו בן, ולחיזוק ההבטחה חרץ המלאך חריץ בכותל בית אברהם ואמר, כי בעוד שנה כאשר תגיע השמש לחריץ זה יוולד הבן יצחק.