רון לשם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רון לשם, (נולד ב-1976), סופר ישראלי ואיש תקשורת. חתן פרס ספיר לספרות 2006 ופרס יצחק שדה.

שימש חבר מערכת העיתון "ידיעות אחרונות" בין השנים 1998 - 2002. כיהן כרכז הכתבים של העיתון ומילא שורה של תפקידי עריכה וכתיבה. במסגרת המגזין "שבעה ימים" ליווה את האינתיפאדה בשטחים בסדרת כתבות צבע נוקבות שזכו להד ציבורי נרחב והביאו את צלקות הלחימה מהשטח, דרך עיני גיבורים וקורבנות. בספטמבר 2002 הצטרף ל"מעריב", שימש סגן העורך הראשי וראש מערכת החדשות, וכן ערך את אתר האינטרנט של העיתון.

בטורים שכתב הצביע על כוחו וחובתו של העיתונאי להיאבק על אמת סובייקטיבית ערכית ולנסות להסיט את ההיסטוריה ממסלולה. הוא ניתח את הצלחתן של העיתונאיות שלי יחימוביץ' וכרמלה מנשה במהלך שהביא ליציאת צה"ל מלבנון, וכתב על עצמו "אני הייתי מאלה שטעו, השליטה בדרום לבנון נראתה אז בעיניי כמחיר שמוכרחים לשלם". ברומן "אם יש גן עדן", דרך עיניי דור הילדים של סוף שנות התשעים, בא להכות על חטא, לסגור את החשבון הפתוח, תוך הארה ביקורתית של הסתמיות, האבסורד, והמחיר הקשה מנשוא של הקיבעון. גישה זו עומדת לניתוח ביקורתי במסגרת קורסים אותם הוא מעביר במרכז הבינתחומי בהרצליה, בתחומי העריכה העיתונאית.
מאמרים אחרים הקדיש לפערים החברתיים המעמיקים בחברה הישראלית. תחת הכותרת "את מי אנחנו שולחים למות למעננו?", תיאר את התרחקותה המתמשכת של "ישראל הראשונה" מצה"ל, בעוד יחידות השדה בצבא הולכות ונשענות בהדרגה, לדבריו, על עניים וילדי פריפריה, עולים חדשים, ודתיים.
בשנת 2006 הצטרף ל"שידורי קשת" כסמנכ"ל ומנהל מחלקת לוח שידורים ופרויקטים.

[עריכה] "אם יש גן עדן"

על רומן הביכורים של רון לשם, "אם יש גן עדן" (2005, הוצאת זמורה-ביתן, עורכת: נועה מנהיים) כתב חבר השופטים בפרס מפעל הפיס לספרות על שם פנחס ספיר: "וריאציה חדשה ואקטואלית על הסיפור העתיק והאוניברסלי של גברים בקרב. בשפה כמו-דוקומנטרית, קדחתנית ומחוספסת, ובה-בעת רעננה, מלוטשת ומדויקת מאוד - עיבוד מתוחכם וממזרי של סלנג צה"לי אותנטי - מגולל רון לשם את סיפורה של קבוצת חיילים שהוטל עליה להחזיק במבצר הבופור בשנה האחרונה של מלחמת לבנון. תום ותמימות מוח, מבוכה ושצף טסטוסטרון, אחוות לוחמים וחדוות סכנה נמהרת, משמשים בערבוביה בתודעת הגיבורים שגם מאחורי הביצורים, הקסדות, האפודים, צבעי ההסוואה והג'יבריש הצבאי, אינם מאבדים את האינדיבידואליות שלהם. העלילה מלווה את שלבי התפוררותה הסופית של העמידה הישראלית בדרום לבנון. בשיאה, כבדרך אגב, אך לאמיתו של דבר במסקניות-ברזל, הופך המחזה, הכמו-אפוקליפטי של פיצוץ המבצר הצלבני-צה"לי, תוך כדי נסיגה בהולה, לסמל מבעית ומהפנט לכישלון ההיבריס הצבאי והמדיני המתמשך, שגרם לבזבוז נעוריהם, התלהבותם, תמימותם וגבורתם של גברים ישראלים צעירים, לאורך שנות דור, בכור המצרף של מלחמה אבסורדית ושנויה במלוקת. לפנינו עיצוב ספרותי חי ומרתק, עקוב מדם ואש ותמרות עשן, אך גם רווי אהבה וחמלה של הזוועה - ובאורח פרדוקסלי, של היופי שובר הלב - שבחוויה המעצבת של דור שלם".

חבר השופטים שבחר בלשם כלל את המשורר מאיר ויזלטיר, הפרופ' דן לאור, הסופרת אלאונורה לב, הד"ר חיים נגיד, והעיתונאי יצחק לבני.
הספר זכה גם בפרס יצחק שדה לספרות צבאית לשנת 2006
בשנת 2007 צפוי לצאת סרט הקולנוע בופור בבימויו של יוסף סידר, המבוסס על רומן זה.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• רון לשם בלקסיקון הספרות העברית החדשה