רוי אוונס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוי קוונטין אקלין אוונס (נולד ב-4 באוקטובר 1948) היה שחקן ליברפול שהתקדם בדרגי האימון במועדון עד למינויו כמאמן ראשי.
אוונס שיחק במדי נבחרת אנגליה ברמת בתי הספר, והיה מגן מחליף בליברפול של שנות ה-60 וה-70. המאמן דאז ביל שאנקלי ראה באוונס משהו שונה, והציע לו לנסות קריירת אימון. אוונס פרש ממשחק הכדורגל בגיל 26, לאחר 11 הופעות בלבד במדי הקבוצה הראשונה, וקיבל את משרת מאמן קבוצת המילואים של ליברפול.
בכך החלה התקדמותו ההדרגתית של אוונס בצוות האימון של ליברפול, כאשר אוונס עבד בתחילה תחת שאנקלי, ואחריו בוב פייזלי וג'ו פייגן שקודמו בעצמם לתפקיד המאמן הראשי מעמדת עוזר המאמן. אוונס המשיך לעבוד כמאמן תחת קני דלגליש וגריים סונס, לפני שקיבל את המשרה בעצמו בשנת 1994, לאחר פרישתו של סונס.
עם אוונס כמאמן ראשי זכתה ליברפול בגביע הליגה ב-1995 כאשר סטיב מק'מנמן, הכוכב העולה של אוונס, כבש את שני השערים בניצחון 1-2 מול בולטון וונדררס במשחק הגמר. עם זאת, 4 שנים של הישגים דלים, יחד עם שמועות על חוסר משמעת של השחקנים מחוץ למגרש, הובילו את המועדון למנות את המאמן הצרפתי ז'ראר הוייה כמאמן שני ב-1998. האוהדים והתקשורת כאחד לא התלהבו מהמינוי, ואכן לאחר מספר חודשים התפטר אוונס מתפקידו, אחרי 30 שנה בשורות ליברפול.
בשנים שלאחר פרישתו מליברפול לא עסק אוונס רבות בכדורגל, פרט לתפקידים קצרים בפולהאם וסוינדון טאון. ב-2004, כאשר חלוצה לשעבר של ליברפול, ג'ון טושק, קיבל את עמדת מאמן נבחרת ויילס, הסכים אוונס לשמש כעוזר המאמן תחתיו. אוונס גם חידש את קשריו עם ליברפול, וכיום משמש כפרשן במשחקים המועברים בשידור חי באתר הרשמי של המועדון.
