רוברטו באג'ו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רוברטו באג'ו

מידע אישי
תאריך לידה	18 בפברואר 1967
גובה	{{{גובה}}}
תפקיד	חלוץ
מועדונים מקצועיים
	ויצ'נצה, פיורנטינה, יובנטוס, מילאן,בולוניה, אינטר, ברשה
נבחרת לאומית
	איטליה

רוברטו באג'ו (נולד ב18 בפברואר 1967 באיטליה) הוא כדורגלן איטלקי, אחד משחקני ההתקפה הטובים ביותר בשנות ה90. ב1993 נבחר לכדורגלן השנה באירופה וכדורגלן השנה בעולם.

באג'ו החל את הקריירה שלו בויצ'נצה בליגה השלישית ב1981, פיורנטינה רכשה אותו ב1985, במשך שנותיו שם נחשב לכוכב העל של המועדון. בשנת 1990 נמכר ליובנטוס בשיא ההעברות לשחקן עד אז - 19 מיליון דולר. באותה שנה הוא שיחק בגביע העולם הראשון שלו. ב1993 עבודתו הקשה השתלמה כשזכה עם יובנטוס בגביע אופ"א.

רוברטו היה חלק מנבחרת איטליה בכדורגל במונדיאל 1994, והוביל אותם לגמר הטורניר. הוא כבש חמישה שערים - כולם בשלבים האחרונים; שני שערים בשמינית הגמר כשניצחו את ניגריה, שער ניצחון ברבע הגמר נגד ספרד, ושני שערים בניצחון על בולגריה בחצי הגמר. לרוע המזל, באג'ו לא נתן הופעה טובה בגמר נגד ברזיל והחטיא את הפנדל האחרון של איטליה כשלברזיל נשארה עדיין בעיטה אחת, הדרום אמריקנים זכו לבסוף בתואר לאחר תיקו 0-0.

הוא זכה באליפות איטליה הראשונה שלו עם יובנטוס ב1995, שלבסוף מכרה אותו למילאן, איתה זכה באליפות השנייה שלו. ב1997 עבר לבולוניה, ולאחר שכבש 22 שערים באותה שנה, נבחר לסגל הנבחרת למונדיאל 1998. הוא הבקיע שני שערים והוסיף שער בבעיטות ההכרעה במשחק ההפסד לנבחרת שזכתה לבסוף - צרפת.

לאחר גביע העולם, באג'ו חתם באינטר מילאנו, המהלך הוכח כלא נכון לאחר שהמאמן מרצ'לו ליפי לא אהב את השחקן והיה קשוח איתו. כך גם הפסיד את מקומו בנבחרת איטליה. לאחר שנתיים שם, עבר לקבוצה ברשה, שבה שיחק עד לפרישה ב2004. הוא סיים את הקריירה עם 203 שערים בליגה האיטלקית, 56 הופעות ו-27 שערים בנבחרת הלאומית. נערך לכבודו משחק פרידה ב-28 באפריל 2004 נגד ספרד. באג'ו שיחק משחק אחד אחרון במסגרת "כדורגל לתקווה" למען נפגעי רעידת האדמה באוקיינוס ההודי, המשחק התקיים בקאמפ נואו, ברצלונה ב-15 בפברואר, 2005.

במרץ 2004 נבחר על ידי פלה לאחד מ-125 שחקני הכדורגל החיים הטובים בעולם.

[עריכה] מועדונים

• ויצ'נצה (1981 - 1985) (שיחק 36 משחקים וכבש 13 שערים)
• פיורנטינה (1985 - 1990) (94 משחקים, 39 שערים)
• יובנטוס (1990 - 1995) (141 משחקים, 78 שערים)
• מילאן (1995 - 1997) (51 משחקים, 12 שערים)
• בולוניה (1997 - 1998) (30 משחקים, 22 שערים)
• אינטר מילאנו (1998 - 2000) (41 משחקים, 9 שערים)
• ברשה (2000 - 2004) (95 משחקים, 43 שערים)

[עריכה] תארים

• אליפות איטליה: 1995, 1996
• גביע איטליה: 1995
• גביע אופ"א
  • זכייה: 1993
  • פיינאליסט: 1990

הקודם: מרקו ואן באסטן

כדורגלן השנה באירופה 1993

הבא: חריסטו סטויצ'קוב

הקודם: מרקו ואן באסטן

כדורגלן השנה בעולם 1993

הבא: רומאריו