רבי זירא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| רבי זירא | |
|---|---|
| דור: | שלישי לאמוראי בבל |
| רבותיו: | רב הונא, רב יהודה ורבי יוחנן |
| חבריו: | רבה, רב יוסף, |
| תלמידיו: | רבי ירמיה |
| בית מדרש: | סורא, פומבדיתא
|
רב זירא (כשמוזכר בתלמוד הבבלי, קודם סמיכתו) רבי זירא (בבבלי, לאחר סמיכתו) או רבי זעירא (בתלמוד הירושלמי) - אמורא בבלי, ואחר כך ארץ ישראלי.
בהיותו בבבל, למד אצל רב יהודה בר יחזקאל. השתוקק לעלות לארץ ישראל, למרות התנגדות רבו, שלמד שאסור לעלות לארץ ישראל מבבל. לפני שעלה צם 100 ימים כדי לשכוח את התלמוד הבבלי וללמוד תלמוד ארץ ישראל ביישוב הדעת ודעה צלולה. כשעלה לארץ ישראל התיישב בטבריה ולמד אצל רבי יוחנן, ריש לקיש ותלמידיהם: רב אמי, רב אסי ור' אלעזר. בר הפלוגתא העיקרי שלו הוא ר' אבא בר ממל.
קומתו הייתה נמוכה ומראה פניו לא היה מרהיב במיוחד. מסיבה זו נקרא זעירא, וכנוי זה שונה לזירא. בארץ ישראל גם לעגו למבטאו הבבלי. אבה להתעסק בחיפוש נוסחאות קדומות לדברי חכמים וגם בקירוב רחוקים. מסופר שקירב את בריוני טבריה שבהתחלה ביזוהו, אך אח"כ הוקירוהו ביותר, ואחרי שנפטר היו תוהים "מי ידאג להם כעת?".
ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
