ראלף סמפסון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ראלף לי סמפסון (נולד ב-7 ביולי 1960 בוירג'יניה) הוא כדורסלן אמריקאי לשעבר.
סמפסון גדל ושיחק במקום נידח יחסית בארצות הברית, בתיכון האריונסבורג בוירג'יניה. העובדה הזו לא העלימה אותו מעייני הסקאוטים של מכללות רבות שהציעו לו להצטרף לשירותיהן. הוא בחר להישאר קרוב לבית והחל את קריירה בת 4 שנים באוניברסיטה של וירג'יניה. התקופה שלו שם הייתה מוצלחת למדי, והוא זכה 3 פעמים ברציפות בתואר שחקן השנה במכללות (היחיד בהיסטוריה). בגלל ששיחק בקבוצה בינונית, הוא לא זכה להניף את גביע ה-NCAA.
למרות הכישלון המסוים הזה לא היה מי שיערער על הקביעה כי סימפסון, סנטר מוכשר, בגובה 2.24, רזה ובעל תנועות מגוונות של גארד הוא הבחירה הראשונה המובנת מאליה בדראפט. יוסטון רוקטס קיבלה את הזכות לבחור בו, ומנהלי הקבוצה היו באופוריה מוחלטת. הם היו בטוחים שהסנטר הצעיר, שיכול היה להטביע כמעט ללא התרוממות מהקרקע, יביא את יוסטון להישגים גבוהים.
כבר בתחילת הדרך התברר שסמפסון, למרות גובהו, מעדיף בכלל לשחק פאוור פורוורד, שם מגוון התנועות שלו בא לידי ביטוי רב יותר. פעמים רבות הוא שמר על שחקנים נמוכים באופן משמעותי ממנו, וכן התקיף מול שחקנים נמוכים משמעותית. הסיבה העיקרית שאיפשרה לשרוך של יוסטון לשחק פאוור ולא סנטר הייתה שהרוקטס בחרו בדראפט של 1984 סנטר טהור ומוכשר לא פחות מסמפסון, האקים אולאג'ואן. יחד, הם יצרו את "תאומי המגדל", ונודעו בכינוי הזה בעיקר בשנים 1984 עד 1988, אז שיתפו פעולה בהצלחה. עונת השיא המשותפת שלהם הייתה עונת 1985/86 בה הדיחו בגמר המערב את האלופה לוס אנג'לס לייקרס בזכות סל ניצחון גדול של סמפסון, שתפס את הכדור וזרק בפולו את הכדור, שקיפץ לו על הטבעת לפני שצלל פנימה.
בגמר חיכתה בוסטון סלטיקס עם לארי בירד, קווין מקהייל, רוברט פאריש, דניס ג'ונסון, דני איינג' וביל וולטון כשחקן שישי. בגמר ניצחה בוסטון ויוסטון איבדה את האליפות. כבר בעונה הבאה הקבוצה נחלשה מאד, עקב טריידים גרועים ומכת פציעות, ולא הצליחה לחזור על הישגה או לשפר אותו בשנים הבאות.
לאור ירידה ביכולתו, נשלח סמפסון ב-1988 לגולדן סטייט ווריירס. מי שאמור היה להיות פרנצ'ייז פלייר סבל ממגוון עצום של פציעות שונות, ולא הצליח להתמודד עם הלחץ הכבד. משחקן מבטיח הוא הפך בבת אחת לשחקן זניח שמתגלגל בליגה (עבר דרך סקרמנטו קינגס ו-וושינגטון ויזארדס) עד פרישה מוקדמת ב-1992. בשנה הראשונה שלו במדי הווריוס עוד העמיד ממוצעים של 15 נקודות ו-10 ריבאונדים, אבל שנה מאוחר יותר כבר צנח ל-6 ו-5, והשנה האחרונה שלו כבר ביישה את בחרותו עם ממוצע של 2 נקודות ו-3 כדורים חוזרים למשחק.
