קלמיטי ג'יין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קלמיטי ג'יין או בשמה המקורי מרתה ג'יין קנרי-בורק (1 במאי 1852 - 1 באוגוסט 1903) הייתה בוקרת, המשמשת נושא לאגדות ססגוניות רבות - החל מסיור עבור ג'ורג' ארמסטרונג קסטר ועד לפרשיית אהבים, שניהלה עם ביל היקוק הפראי.
[עריכה] ביוגרפיה
מרתה ג'יין קנרי גדלה במספר מחנות כרייה בוויומינג, יוטה ומונטנה. היא התייתמה בגיל צעיר מאוד ולבשה חליפות מעור צבי וכובעים רחבי שוליים. רוכבת הסוסים נדדה במערב ונטלה על עצמה כל עבודה שמצאה, לעיתים אף במחנות צבאיים.
לכינויה זכתה כנראה בטרם היותה בת 25. יתכן ומרתה ג'יין החליטה להזהיר את הגברים, שלהעליב אותה הוא עניין שיגרור אחריה אסון (משמעות שם משפחתה באנגלית). סיפור אחד מספר על כך, שקפטן מסוים העניק לה את הכינוי, כאשר הצילה אותו ממוות בעת תגרה מקומית.
מספרים, שג'יין השתתפה במסע גיאולוגי לגבעות השחורות של דרום דקוטה, אך נזרקה משם, כאשר התגלה מינה האמיתי. באביב של שנת 1876, עקרה קלמיטי ג'יין לדדווד, דרום דקוטה, שם כבר חי קודם לכן ביל היקוק הפראי. מספר חודשים לאחר מותו, כינו אותה מחברי רומנים זולים, "השטן הלבן של ילוסטון" וזוהי הנקודה, שבה החלו סיפורי הגוזמאות אודותיה, אשר רובם היו פרי דמיונה שלה.
מקורות רבים מאמינים שביל הפראי חשב, שקלמיטי ג'יין הייתה פושעת מרגיזה, אך יתכן והייתה ביניהם פרשיית אהבים קצרה. פרשייה זו הפכה לחתונה ב-1870, והילד שנולד נמסר לאימוץ מאוחר יותר. כמו כן, זכתה קלמיטי ג'יין בטעות לכבוד, בכך ששיפדה בפינה את רוצחו של היקוק בסכין קצבים.
קלמיטי ג'יין חידשה במהרה את נדודיה, כשהיא מוכרת חוברת העוסקת בסיפורי הרפתקאותיה. לאחר נישואין כושלים, הצטרפה לסיבובי ההופעות של "המערב הפרוע של באפלו ביל קודי", אך פוטרה בשל שכרות. היא חזרה לאזור דדווד ובקשה האחרונה הייתה, לשכב לנצח לצד ביל היקוק הפראי - בקשה שנתמלאה.
