פרשת גבריאל תירוש
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרשת גבריאל תירוש הוא רומן שנכתב על ידי הסופר והמשורר יצחק שלו, ואשר יצא לאור לראשונה בשנת 1964 בתל אביב, בהוצאת עם עובד.
[עריכה] העלילה
 |
פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך. |
עלילת הספר סובבת סביב המורה להיסטוריה גבריאל תירוש וחמישה מתלמידיו, ההופכים לכיתה צבאית מאומנת המבצעת פעולות גרילה בפורעים ערביים, בתקופת מאורעות תרצ"ו בירושלים.
הספר נפתח עם הגעת מורה חדש להיסטוריה, גבריאל תירוש, לכיתה השביעית בגימנסיה. עד מהרה מגלים התלמידים כי דרכו החינוכית של גבריאל תירוש הצעיר והנמרץ שונה מאוד מדרכם של שאר המורים המבוגרים במוסד, העוסקים במלאכת החינוך בחינת "מצוות אנשים מלומדה". גבריאל מלמד היסטוריה, אך יותר מכך, הוא חי אותה. הוא גוזר גזרה שווה בין גורלם של הצלבנים, שלא הצליחו להיאחז בארץ וגורשו בידי המוסלמים, ובין גורל היישוב היהודי בארץ ישראל, אם לא יעמוד על נפשו מפני המתנכלים לו. גבריאל בז לדרך ההבלגה שבחרו מנהיגי היישוב, וסבור כי בגללה סופם של היהודים בארץ ישראל יהיה כסופם של הצלבנים.
כדי לממש את תכניותיו האקטיביסטיות מייסד גבריאל תירוש את "החוג המצומצם ביותר", אלו חמישה מבחירי תלמידיו, שנועדו לשבור את חרפת ההבלגה ולהשיב מלחמה שערה לפורעים הערבים. חברי החוג המצומצם הולכים שבי אחרי דמותו הכריזמטית של גבריאל תירוש, ולאחר סדרה של תצפיות וסיורים באזור ירושלים הם מתחילים לעבור אימונים בנשק. מאוחר יותר נכנסים חברי "החוג המצומצם ביותר" למסגרת ההגנה, ומגלים כי תירוש מפקד הפלוגה שלהם.
תירוש, המתכנן להכשיר אותם כמפקדי כיתות, מגלה כי מפקדיו ב"הגנה" דוחים את רעיונותיו האקטיביסטיים ופורש מן הארגון. הוא מושך אחריו את חברי החוג המצומצם לפרוש גם הם, והם מתחילים בפעולות תקיפה של שכונות וכפרים ערביים, כאשר הם מכוונים לפגוע באנשי הכנופיות.
באחת הפעולות ליד שכונת שיח' ג'ארח, נופלת איה, אחת מחברות החוג המצומצם. גבריאל חש אשם, וכנקמה, ובנסיון לכפר על מותה של תלמידתו, הוא יוצא למבצע צבאי, ממנו לא שב.
לאחר מותה של איה והעלמותו המסתורית של גבריאל התפרק "החוג המצומצם ביותר".
ביום העצמאות 2006 פירסם אריאל רובינשטיין ב"הארץ" מאמר בשם "פרשת גבריאל תירוש ב" [1] בו הוא מקביל בין ספרו של יצחק שלו ופרשת חייו ומותו של המורה יעקב מאיר שנהרג במלחמת ששת הימים באותו מקום בו נעלם גבריאל תירוש.
