נקרוזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נקרוזה (באנגלית necrosis, necrose, ביוונית Νεκρός = מוות) מצב בו מתים חלק או כל התאים ברקמה מסוימת או באיבר, באופן לא מתוכנן. נקרוזה עלולה להיגרם כתוצאה מסיבות רבות בכללן- פציעה, זיהום, סרטן, שבר, טוקסין ודלקת כרונית. תהליך נקרוטי עלול להוביל לנמק (גנגריאה) המוגדר כמוות של רקמה.

[עריכה] נקרוזה ברמה התאית

למוות תאי נקרוטי מספר מאפיינים המבדילים אותו ממות תאי מתוכנן (מוות אפופטוטי)

• במוות תאי נקרוטי נפרצת הממברנה ותוכן התא משתחרר מן הציטופלזמה לנוזל הבין תאי ולזרם הדם. מרכיבים תוך תאיים בזרם הדם גורמים לעיתים קרובות לדלקות.
• מרכיבי התא המת אינם מסודרים במבנים המאפשרים את פינויים היעיל על ידי מקרופאגים, במקום זאת מפונים מרכיבים אלו על ידי מערכת הלימפה.
• במוות תאי נקרוטי נפרצים הליזוזומים ומשחררים את תכולתם, הליזוזומים מכילים אנזימים פרוטאוליטים המעכלים חלבונים, אנזימים אלו הורסים את התא ובמקרה של נזק רקמתי נרחב מזיקים האנזימים את לרקמה כולה ולעיתים לאיברים מרוחקים כמו הכבד והכליות.