מרי וליסו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לשכתב ערך זה ייתכנו לכך מספר סיבות: ייתכן שהמידע המצוי בדף זה מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים לוויקיפדיה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

מָרִי וַלִּיסוֹ (Mari Vallisoo, נולדה ב-1950) משוררת אסטונית.

מרי וליסו נולדה במשפחה כפרית במרכז אסטוניה בשנת 1950. בניגוד לרוב המוחלט של היוצרים האסטונים, שעסקו בלימודי אמנויות ומדעי-רוח, למדה וליסו דווקא תכנות בבית-הספר למנהל עסקים שבטלין, אולם עם היבחרה לאגודת הסופרים האסטונים נטשה וליסו את עיסוקה בתכנות והתמסרה לכתיבה.

עד כה פרסמה שישה ספרי שירה: כְּלָבִים אֲהוּבִים (1979), מְדַבֶּרֶת אִתְּךָ בְּחֹדֶש הָאָבִיב (1980), צִפֳּרִים נוֹדְדוֹת בַּחֶדֶר הַסָּמוּךְ (1983), מְדַבְּרוֹת וְעָפוֹת (1986), מִלּוֹת חַיִּים וּבְשׂוֹרוֹת מָוֶת (1991), הוֹוֶה הַיָּחִיד (2000).

שירתה היא שילוב מרתק של מסורת וחדשנות – תערובת של היסטוריה ומיתוס, אמת ובדיה, קדושה וחול. באמצעות השימוש המהפכני ביסודות הלקוחים מהשירה העממית של אסטוניה מצליחה וליסו לברוא עולם פיוטי מקורי, מוזר אך עתיר יופי ורגישות. שירי וליסו אוצרים בתוכם כמעט תמיד תעלומה מבודחת ומציאות חידתית, שבדרך כלל אינן מציעות פתרונות, אך מאפשרות לקורא לקבל תמונה של עולם שלם ומלא מבעד לשברים ולרסיסים. מילותיה של וליסו כמותן כמגע אינטימי, כהזמנה להיכנס לרגע לעולמו של הזולת ולחוות עמו שנייה גורלית של ריגוש עתיק. אינדייווידואליזם מוחלט והתמסרות רצינית לכתיבה מורים בשירה זו על תחושת הייעוד של וליסו. לפי תפישתה מאתיים הדורות האחרונים הכינו אותה לתפקיד אחד ויחיד. לפיכך היא עסוקה בשיריה כל העת בהכנת אוכל, בכביסה, בניקיון ובטיפול בחיות: מיתוסים ישנים עוזרים לה לטפח את ביתה הרוחני בעתים של נדודים פוסט-מודרניים ושל אובדן-דרך תלוש ומנוכר.

אחדים משירי מָרִי וַלִּיסוֹ תורגמו לעברית וראו אור בכתב-העת שְׁבוֹ.