מריו למיו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מריו למיו (נולד ב-5 באוקטובר 1965 במונטריאול) הוא שחקן הוקי קרח קנדי.
מריו למיו, שתרגום שמו הוא "הטוב ביותר", וכונה בין היתר "סופר מריו", נולד ב-5 באוקטובר 1965, במונטריאול. למיו, שכבר בגיל צעיר דובר עליו כאחד משחקני העתיד של הליגה, נבחר ראשון בדראפט ה-NHL, ב-1984 על ידי הפיטסבורג פנגווינס. מספר קבוצות פנו לפני הדראפט לפנגווינס בנסיון לעשות טרייד כדי לקחת את למיו, כשהצעת השיא הייתה של המינסוטה נורת' סטארס (כיום דאלאס סטארס), שהציעו את כל בחירות הדראפט שלהם, עבור האפשרות לבחור בו. כדי להראות את הפוטנציאל הגלום בו, למיו קבל את המספר 66, שהוא הפוך למספר 99 של ויין גרצקי.
במהלך הראשון שלו בליגה, במשחק נגד בוסטון ברווינס, הוא חטף את הדיסקית מהמגן המפורסם של בוסטון, ריי בורק, והבקיע את השער הראשון שלו ב-NHL. בתום עונתו הראשונה בליגה, למיו היה לשחקן השלישי בהיסטוריה של הליגה שצובר 100 נקודות בעונת הרוקי שלו. למיו, זכה בגביע קאלדר, כרוקי השנה, והיה לרוקי הראשון והיחיד שזוכה ב-MVP של האול סטארס.
שנה לאחר מכן, הפנגווינס שיפרו את מאזנם ב-27 נקודות, למיו סיים שני ב-NHL עם 141 נקודות (48 שערים ו-93 אסיסטים), אחרי עונת השיא של גרצקי (215 נקודות, ב-52 שערים ו-163 אסיסטים), וזוכה להכרה על ידי עמיתיו לליגה בפרס לסטר פירסון, המוענק לשחקן השנה על ידי שחקני הליגה.
שנת 1987, הייתה שנת המפנה בקריירה. למיו הפסיד אומנם 17 משחקים בגלל פציעה, אך בתום אותה עונה, שבה סיים שלישי בליגה בנקודות, אחרי גרצקי ויארי קורי, שיתף עם גרצקי פעולה בטורניר גביע קנדה, והבקיע את שער הנצחון, דקה לסיום במשחק המכריע נגד נבחרת ברית המועצות. למיו היה גם מלך השערים של הטורניר.
בעונת 87-88, למיו שבר שני רצפים של גרצקי: זכייה בגביע ארט רוס, כמלך הנקודות של הליגה, וחשוב יותר, זכייה בגביע הארט, כ-MVP של הליגה. למיו סיים עם 168 נקודות ב-77 משחקים, והפך להיות השחקן השני, אחרי גרצקי, שסיים עם ממוצע של יותר משתי נקודות למשחק, וכן השחקן הרביעי בליגה, אחרי גרצקי, קורי ופיל אספוזיטו שמבקיע 70 שערים בעונה. הוא נבחר שוב ל-MVP של האול סטארס כשהוא מבקיע 3 שערים ומוסר שלושה אסיסטים, וקובע שיא אול סטארס עם 6 נקודות. עונת השיא האישית של למיו הייתה 1988-1989. למיו סיים עם 199 נקודות, ב-85 שערים ו-114 אסיסטים, כשהוא מחמיץ 4 משחקים במהלך העונה. הוא החמיץ בנקודה הזדמנות להיות השחקן השני בהיסטוריה של הליגה שמשיג 200 נקודות בעונה, והוא נהיה השחקן השני בליגה, אחרי גרצקי, שמבקיע 80 שערים בעונה, והרביעי, עם גרצקי, מייק בוסי ומוריס רישאר, שמבקיע 50 שערים ב-50 משחקים, או פחות. למיו קבע גם שיא ליגה עם 13 שערים בחוסר שחקן.
את עונת 1990-1991, הוא פתח רק בינואר, אחרי ניתוח גב שאיים על הקריירה שלו, אך כשחזר, הוא הוביל את הפנגווינס לאליפות הראשונה שלהם. שנה לאחר מכן הוא זכה שוב בגביע ארט רוס עם 131 נקודות, והוביל את הפנגווינס לאליפות שנייה ברציפות. בדרך הוא היה השחקן השני בהיסטוריה של הליגה, שזוכה שנתיים ברציפות בגביע קון סמיית', כ-MVP של הפליי אוף, אחרי ברני פרנט, השוער של פילדלפיה פליירס משנות ה-70. עונת 92-93, נפתחה כמו העונה הקודמת, ולמיו, שהיה בקצב לשבור את השיאים העונתיים של גרצקי, 92 שערים ו-215 נקודות, התגלתה מחלת הודג'קינס, סוג של סרטן בבלוטות, והוא נעדר 24 משחקים.
בסופו של דבר למיו חזר, וסיים עם 160 נקודות ב-60 משחקים בלבד, והפנגווינס קבעו שיא NHL עם 17 נצחונות רצופים. בשני משחקים רצופים הוא הבקיע רביעיה ובמשחק אחר הוא הבקיע חמישיה, כשברצף של 16 משחקים, הוא צבר 51 נקודות, אולם הפנגווינס הפסידו לניו יורק איילנדרס בסבוב השני של הפליי אוף.
הוא הפסיד את רוב עונת 93-94, ו-ויתר על עונת 94-95, שקוצרה בגלל שביתת השחקנים. ב-95-96 הוא שוב הוביל את הליגה בנקודות (161), שערים (69), שערי פאוור פליי (31), שערי שורט הנדד (8), למרות שהוא שיחק רק 70 משחקים. הוא זכה בפעם השלישית כ-MVP של הליגה, והוביל את הפנגווינס לגמר המזרח, שם הפסידו לפלורידה פנתרס ב-7 משחקים. בעונת 96-97, עונתו האחרונה לפני הפרישה הראשונה, הוא השווה, במשחק הליגה האחרון שלו, במונטריאול, את שיא הליגה עם 4 שערים בשליש אחד. הפנגווינס הפסידו בסבוב הראשון של הפליי אוף לפילדלפיה. ב-1999, למיו רכש את הקבוצה במטרה להציל אותה מפשיטת רגל, והפך להיות שחקן העבר הראשון שהוא הבעלים של קבוצתו לשעבר.
למיו חזר בשנת 2000 לשחק, והוא נבחר להיות הקפטן של נבחרת צפון אמריקה באול סטארס, ואח"כ קפטן נבחרת קנדה לאולימפיאדה שזכתה בזהב, וקפטן נבחרת קנדה שזכתה בגביע העולמי בשנת 2004. אך פציעות שוב הגבילו אותו, ובסופו של דבר, הוא הודיע על פרישה.
בקריירה שלו זכה מריו למיו שלוש פעמים בגביע הארט (MVP), שש פעמים בגביע ארט רוס (מלך הנקודות של הליגה), ופעמיים בגביע קון סמית' (MVP של הפליי אוף).
ב-915 משחקי ליגה הוא הבקיע 683 שערים (8 בהיסטוריה), מסר 1018 אסיסטים (10) ל-1701 נקודות (7). ב-107 משחקי פליי אוף הוא הבקיע 76 שערים, מסר 96 אסיסטים ל-172 נקודות. הוא שיחק ב-10 משחקי אול סטארס.
