מרווה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המרווה היא אחד מסוגי הצמחים במשפחת השפתניים ובו כ-700 מינים, מהם כ-24 מינים בארץ ישראל. המרווה היא אחד מצמחי המרפא וצמחי התבלין העתיקים והנפוצים ביותר בארץ ישראל ובאזורי צמחייה ים תיכוניים.
השם העברי הקדום של המרווה מופיע כבר בתלמוד. במינים אחדים מסתעפים לפעמים ענפי התפרחת בצורה שיש בה דמיון למנורת שבעת הקנים שהייתה בבית המקדש, ויש הסוברים כי שימשה השראה לצורת המנורה.
בין מיני המרווה הנפוצים:
- מרווה משולשת (Salvia Fruticosa Mill)
- מרווה ריחנית (Salvia Dominica)
- מרווה רפואית (Salvina Officinalis)
ערך זה הוא קצרמר בנושא בוטניקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.