מכון ז'בוטינסקי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מכון ז'בוטינסקי נוסד ב- 1933 על ידי ד"ר יוסף פעמוני במטרה לאסוף תעודות, פרסומים ותצלומים הקשורים בזאב ז'בוטינסקי ובתנועה הלאומית.
ב- 1937 נוסד המוזיאון ושכב במרתפי מצודת זאב ב-תל אביב. בתחילה נקרא מוזיאון בית"ר. שם זה שימש את המכון עד זמן קצר לפני הוצאת תנועת בית"ר אל מחוץ לחוק על ידי המנדט הבריטי , אז שונה שמו למכון ז'בוטינסקי דבר שהציל אותו מסגירה והחרמת של כל רכושו. ב1958 הוכר המכון על ידי ממשלת ישראל כארכיון ציבורי ונרשם כעמותה. כמו כן נפתח המוזיאון לקהל הרחב ב-1989 ומארח סטודנטים ותלמידים הבאים להעשיר את ידיעותיהם.
[עריכה] המכון היום
למכון שלושה אגפים עיקריים:
- ארכיון - המכיל אלפי מסמכים מקוריים של ז'בוטנסקי, המחתרות והתנועה הלאומית.
- מוזיאון מודרני - מציג תערוכה קבועה אורקולית בנושא זאב ז'בוטינסקי ותערוכות מתחלפות.
- מדור להוצאה לאור ומחקר אקדמי - ועדה אקדמאית המאשר מלגות מחקר לסטודנטים וחוקרים.
[עריכה] הוצאה לאור
המכון משמש גם כהוצאה לאור של מחקרים ופרסומים הקשורים לזאב ז'בוטינסקי והתנועה הלאומית. הוצאת הספרים נעשת באופן עצמאי או בשיתוף פעולה עם הוצאות אור אחרות. עד היום נכתבו כ-50 ספרים בעידוד הוצאת המכון.
