מירנדה (ירח)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| מירנדה | |
|---|---|
 |
|
| גילוי | |
| נתגלה על ידי: | ג'ררד קויפר |
| תאריך: | 1948 |
| מאפיינים מסלוליים | |
| רדיוס ממוצע: | 129,872 |
| אקסצנטריות: | ~0.0013 |
| משך זמן הסיבוב: | 1.413479d |
| נטייה: | 4.34° |
| ירח של: | אורנוס |
| מאפיינים פיזיים | |
| קוטר ממוצע: | 471.6 ק"מ |
| שטח הפנים: | קמ"ר |
| מסה: | 6.59×1019 ק"ג |
| צפיפות ממוצעת: | 1.20 גרם/ס"מ3 |
| כוח משיכה על פני השטח: |
0.079 m/s2 |
| משך זמן הסתובבות: |
1.413479 ימים |
| שיפוע הציר: | ?° |
| אלבדו: | 0.34 |
| לחץ אטמוספירי: | 0 kPa |
מירנדה הוא הירח הפנימי והקטן ביותר מבין ירחיו העיקריים של אורנוס. פני שטחו של מירנדה ,כלל הנראה,עשויים מקרח מימי, ואלה עוטפים את גופו שצפיפותו נמוכה ,גוף זה עשוי מסיליקטים (חמצן + צורן (סיליקון) + מתכת) , סלע, מתאן ותרכובות אורגניות אחרות.
פני שטחו של מירנדה נחצים לאורכם ולרוחבם על ידי קניונים שעומקם מגיע עד לכדי-20 ק"מ עומק , על פני הירח ישנם מבנים גאולוגיים רבים כגון: מכתשים,רכסים ועוד מבנים נוספים , מבנים אלו מעידים כי בשלב כל שהוא בעברו של הירח , הירח היה פעיל אינטנסיבית מבחינה גאולוגית,וכך מבנים גאולוגיים אלו נוצרו. פעילות גאולוגית זו כנראה הונעה והוזנה על ידי כוחות הגאות (שמתחו את פני הירח כלפי מעלה ומטה וכך נוצר חום),שיוצר אורנוס בכוח משיכתו הגדול , אולם תאוריה נוספת גורסת כי אובייקט שמימי גדול פגע בירח וריסק חלקית את פני הירח.
